מחקר ישראלי: להתקרחות יש השלכות בריאותיות ונפשיות

מחקר חלוצי שנערך באוניברסיטת בן גוריון בנגב חושף כי התקרחות על רקע מחלה או טיפול רפואי איננה רק בעיה אסתטית אלא גם בעלת השלכות בריאותיות, נפשיות וחברתיות.

ממצאי המחקר, שאף זכה בפרס ג'ון גולדסמית כמחקר פורץ דרך, פורסמו בכתבי העת Israel Journal of Health Policy Research ו-International Journal of Environmental Research and Public Health. עבודת הדוקטורט של ד"ר ליאת הופר מהמחלקה לעבודה סוציאלית והפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון הציפה לראשונה את קיומם של הבדלים מגדריים בהשלכות הבריאותיות והנפשיות של התקרחות, כתוצאה מהקרנות כנגד מחלת הגזזת.

ממצאי המחקר מצביעים על שכיחות גבוהה יותר של מיגרנות, יתר לחץ דם, סרטן, דיכאון, נסיונות אובדניים, נטילת תרופות פסיכיאטריות וגירושין בקרב מטופלי הגזזת, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. המחקר מצביע על הבדלים מגדריים בקרב מטופלי הגזזת בשיעור הדיווח על מיגרנות, יתר לחץ דם, דיכאון, חרדה והימנעות חברתית, חשיפה לאלימות מילולית וגופנית, והערכה עצמית נמוכה, כאשר שכיחותן של תופעות אלו גבוהה יותר בקרב נשים.

ד"ר ליאת הופר, המחלקה לעבודה סוציאלית והפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון. "על המערכת הרפואית והטיפולית להיות מודעת לנושא". צילום: פרטי

בנוסף, המחקר השווה את המצב הבריאותי והפסיכו-סוציאלי של מטופלי הגזזת לזה של חולי אלופציה טוטאליס. מדגם המחקר כלל שתי קבוצות המאופיינות ברמת התקרחות גבוהה. 322 גברים ונשים שהוכרו על ידי ועדות הגזזת בין השנים 2015-1995 כסובלים מהתקרחות כתוצאה מהקרנות נגד המחלה וכן 41 נשים וגברים חולי אלופציה טוטאליס המתמודדים עם התקרחות בקרקפת הראש.

בהשוואה בין חולי הגזזת לחולי אלופציה טוטאליס נמצאו שיעורים גבוהים יותר של מיגרנה, דיכאון וחשיפה לאלימות מילולית על רקע ההתקרחות בקרב מטופלי הגזזת. יחד עם זאת, בפיקוח על משתני רקע ומאפיינים פסיכו-סוציאליים לא נמצא הבדל בין שתי קבוצות החולים הללו בסיכון לדיכאון. דבר המלמד על היות ההתקרחות, ללא קשר לנסיבות היווצרותה, גורם סיכון משמעותי לדיכאון.

"זהו תחום חדש לחלוטין של מחקר ויש לו מגוון גדול של השלכות מדיניות חשובות", אמרה ד"ר הופר. "קרחת אינה רק עניין אסתטי אלא נושא בעל משמעות רפואית ונפשית עמוקה שעל המערכת הרפואית והטיפולית להיות מודעת אליו ולתת את המענה המספק לטובת התמודדות טובה יותר של החולים.

"התקרחות הנגרמת מטיפול רפואי או כתוצאה ממחלה משפיעה על גברים ונשים בדרכים שונות. בפיתוח שירותים והתערבויות מותאמים לאוכלוסיה זו, קובעי המדיניות בתחום הבריאות צריכים להביא בחשבון הן את הצרכים המשותפים והן את הצרכים הייחודיים של הגברים והנשים", סיכמה.

מנחות המחקר: פרופ' שפרה שורץ מהפקולטה למדעי הבריאות, המחלקה לחינוך רפואי, פרופ' דורית סגל אנגלצ'ין וד"ר נטע אחדות בר שדה מהמחלקה לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בן גוריון.