כיצד השפיע ליל הכטב"מים מאיראן על בריאות הנפש של הישראלים?

מחקר שנערך חמישה ימים לאחר מתקפת הטילים האיראנית על ישראל מצא כי הפרעה פוסט טראומטית (PTSD) לא מתפתחת רק מעצם החשיפה לטראומה אלא קשורה בעיקר לפסיכופתולוגיה קודמת שהתפתחה בעקבות טראומות קודמות.

בסקר האינטרנטי שנערך במסגרת המחקר דיווחו 41% מהמשתתפים על מצוקה פריטראומטית ו-19% על רמות חרדה גבוהות ונמצא קשר מובהק בין מצוקה פוסט טראומטית בעקבות השבעה באוקטובר לבין תגובות טראומטיות לאירוע הנוכחי.

המחקר שערכו פרופ' בועז בן-דוד ועמיתיו מאוניברסיטת רייכמן, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה, פורסם בכתב העת European Journal of Psychotraumatology בינואר האחרון.

החוקרים גייסו 553 משתתפים (גיל ממוצע 57.5, 48.3% נשים) באמצעות פאנל אינטרנטי מייצג בישראל. הם התמקדו בתגובות הפסיכולוגיות ובחנו שני גורמים המנבאים התפתחות PTSD: מצוקה פריטראומטית (PD) והפרעת חרדה כללית (GAD).

המשתתפים דיווחו על חשיפתם לאירועים טראומטיים לאורך החיים ובמלחמת ישראל-חמאס, סימפטומים של PTSD הקשורים למלחמה, בעיות שינה במהלך ליל ההתקפה וצריכת מידע מאמצעי תקשורת במהלך האירוע.

הממצאים המרכזיים מצביעים על כך ש-41% מהנבדקים חוו מצוקה פריטראומטית, תגובה רגשית ופיזית עזה במהלך או מיד לאחר האירוע הטראומטי ו-19% דיווחו על רמות חרדה גבוהות. שיעורי המצוקה והחרדה שנמצאו במחקר גבוהים פי שניים מאלה שנמדדו בישראל במהלך מגיפת הקורונה (22.6% ו-9.1% בהתאמה) ובמהלך מבצע עופרת יצוקה בינואר 2009 (11.4% עבור חרדה).

ממצא מרכזי במחקר הוא שהיסטוריה של חשיפה לאירועים טראומטיים קודמים, בין אם במסגרת מלחמות קודמות או בחיים האישיים, לא היוותה גורם משמעותי לרמות המצוקה שנמדדו לאחר המתקפה.

ניתוח הנתונים הראה כי שלושה גורמים היו קשורים באופן משמעותי להתפתחות מצוקה פריטראומטית וחרדה: קיום סימני PTSD ממלחמת ישראל-חמאס (הגדיל את הסיכון פי 4.0 ו-2.4 בהתאמה); הפרעות שינה בליל ההתקפה (71.6% דיווחו על לפחות סימפטום אחד של הפרעת שינה) וצריכה מוגברת של מקורות מידע תקשורתיים (96.6% השתמשו בלפחות מקור אחד).

החוקרים מסיקים כי הממצאים תומכים ב"פרספקטיבת פתרון הדחק" (stress resolution perspective), המציעה כי ההשפעה הפסיכולוגית של חשיפה טראומטית קודמת, ולא עצם החשיפה, היא המשפיעה על התוצאות של חשיפה עתידית.

הם ממליצים לאנשי מקצוע להיות מודעים לסיכון הכפול הזה ולהשתמש בדיווחים עצמיים על הפרעות שינה וצריכת מידע תקשורתי מוגברת כאינדיקטורים אפשריים לתוצאות פסיכולוגיות שליליות לאחר אירועים טראומטיים הקשורים במלחמה.

פרופ׳ בן-דוד מבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן אמר כי "במדינת ישראל, בוקר לאחר מתקפת טילים, כולנו נדרשנו להמשיך בשגרה – לקום, ללכת לעבודה, להכין סנדוויצ'ים ולשלוח את הילדים לבית הספר – כאילו לא עברנו אירוע טראומטי משמעותי. לא היתה לכך כמעט התייחסות ברמה הלאומית, אך חשוב מאוד לתת מקום לרגשות הללו".

הוא הדגיש כי הממצאים  מגבירים את הצורך בתמיכה נפשית ראשונית, כמו ביוזמה של בית הספר לפסיכולוגיה ב"רייכמן" שנעשתה בשיתוף אנשי סגל וסטודנטים. "הממצאים שלנו מראים באופן חד משמעי עד כמה אירועים בטחוניים אינטנסיביים משפיעים על בריאות הנפש בטווח המיידי. העובדה שאנשים חווים מצוקה כה גבוהה בתוך ימים ספורים בלבד מדגישה את הצורך בהתערבויות מהירות ובמתן כלים להתמודדות רגשית כבר בשלבים הראשונים של המשבר.

"חשוב להבין", הוסיף פרופ' בן-דוד, "שהתגובה הרגשית לאירועים כאלה אינה מוגבלת רק לאנשים עם רקע של טראומות קודמות אלא שגם מי שמעולם לא חווה אירועים טראומטיים בעבר עלול לסבול ממצוקה משמעותית. לכן, עלינו להתמקד בזיהוי דפוסי תגובה, בהנגשת סיוע ובהגברת המודעות, כדי להבטיח שכל מי שנמצא בסיכון יקבל את התמיכה המתאימה בזמן הנכון, מבלי להניח מראש מי זקוק לעזרה".