• יו"ר החברה: ד"ר עידו לוריא
  • מזכ"ל: ד"ר אילן טל
  • גזברית: ד"ר אנג'לה דרניקוב
  • חברי ועד: פרופ' חגי חרמש
  • ד"ר מיכל רפפורט
  • ד"ר סעיד מוחמד מוסא
חדשות

הערכה: מאות אלפי ישראלים יזדקקו לטיפול נפשי כתוצאה מהמלחמה

"מקום לנפש", תכנית לאומית חדשה, מבקשת לייצר שינוי עומק במערך בריאות הנפש, תוך התמקדות בקהילה: הרחבת השירותים בקופות החולים ובמרכזי החוסן והקמת שירות חירום והצלה לטיפול נפשי

טיפול נפשי. אילוסטרציה

האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות פרסם ביום ה' האחרון תכנית לאומית חדשה לבריאות נפשית בעקבות המתקפה בשבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה. התכנית, "מקום לנפש", נועדה להרחיב ולשפר את שירותי בריאות הנפש הציבוריים נוכח ההשלכות הנפשיות של המלחמה והמצב הבטחוני.

כותבי המסמך מציינים כי מערכת בריאות הנפש הציבורית בישראל סבלה מחוסר פיתוח מספק עוד לפני המלחמה, עם תורי המתנה ארוכים ומחסור בכוח אדם. ההערכה היא כי יותר מ-300,000 איש יזדקקו לטיפול נפשי כתוצאה מהמלחמה ובהם כ-100 אלף איש שנחשפו לטראומה ישירה ובמעגל ראשון, כולל מי שהיו בסכנת חיים מיידית, משפחות חטופים, הרוגים ופצועים, ומגיבים ראשוניים.

בנוסף, כ-200 אלף איש נמנים על אוכלוסיות פגיעות נוספות, ביניהן אוכלוסיית המפונים ואנשי מילואים. המסמך מציין גם אוכלוסיה עם רקע של מחלה נפשית טרם המלחמה  המוערכת בכ-1%-2% מהאוכלוסיה הצפויה לחוות הידרדרות.

לגבי שיעורי הפוסט-טראומה, המסמך מעריך כי בקרב הנפגעים במעגל הראשון יכולה להיות שכיחות של עד 30%-40% ללא טיפול. בקרב המפונים, אנשי המילואים ואוכלוסיית החולים טרם המלחמה, עלולה להיות שכיחות של כ-10% פוסט טראומה, ובקרב כלל האוכלוסיה בעקבות אירועי טרור והמלחמה יכולה להיות שכיחות של עד 2.5% פוסט טראומה עם פגיעה תפקודית משמעותית.

המסמך מציין כי יש הערכות שונות ביחס להיקף האוכלוסיה המושפעת וכי היקף הצרכנים שצפויים להזדקק לטיפול נפשי כתוצאה מהאירועים נע בטווח רחב שבין 80,000 ל-500,000 איש.

התכנית מקום לנפש כוללת הרחבת שירותי בריאות הנפש בקופות החולים, פיתוח רצף שירותים בקהילה, הרחבת פעילות מרכזי החוסן והקמת שירות חירום והצלה לטיפול נפשי. גם חיזוק כוח האדם המטפל נכלל בתכנית, כולל שיפור תנאי השכר והעסקה של פסיכולוגים ופסיכיאטרים והרחבת תכניות הכשרה והתמחות.

התכנית מפרטת צעדים לחיזוק המרכזים לבריאות הנפש (בתי החולים הפסיכיאטריים), כולל הקמת מרפאות מומחיות בטיפול בטראומה, שיפור תנאי האשפוז ושינויים במודל האזוריות ובתמחור השירותים.

התכנית מדגישה את חשיבות מערך השיקום, עם דגש על הכשרות בנושא טראומה והקמת מסגרות קהילה משקמת. היא כוללת גם יוזמות לחיזוק החוסן והבריאות הנפשית בקהילה, בשיתוף עם משרדים אחרים ורשויות מקומיות.

התכנית הלאומית לבריאות נפשית מלווה בתקציבים משמעותיים לטובת הרחבת והעמקת השירותים. לקופות החולים הוקצה תקציב של כ-300 מיליון שקל בשנת 2024 וכ-600 מיליון שקל בשנת 2025 לצורך פיתוח השירותים ורצף המענים בקהילה.

למרכזי החוסן הוקצו 115 מיליון שקל נוספים לשנת 2024, לצורך הקמת מרכזים חדשים, שלוחות חדשות והרחבת היקף המענים. לשירות החירום וההצלה לטיפול נפשי הוקצו 5 מיליון שקל לשנת 2024.

תקציב התמיכה במוקדי התמיכה הטלפוניים יגדל בשני מיליון שקל לבסיס התקציב. לטובת הגדלת היקף המלגות למתמחים בפסיכולוגיה הוקצתה תוספת של 30 מיליון שקל, המעמידה את סך התקציב לתחום על 70 מיליון שקל בשנה.

לשיפור התשתיות בבתי החולים הפסיכיאטריים הוקצו 400 מיליון שקל בתכנית רב שנתית. לתכנית לפיתוח מענים ברמת הקהילות הוקצו כ-70 מיליון שקל במאצ'ינג עם הג'וינט לשנים 2024-2025.

לשיפור שיתוף המידע בין מסגרות השירות בבריאות הנפש הוקצו 30 מיליון שקל. בנוסף, יש הקצאות תקציביות נוספות לתחומים שונים, כגון שינויים בתמחור שירותים, תוספת תקנים ושיפור תנאי העסקה של אנשי מקצוע בתחום.

נושאים קשורים:  בריאות הנפש,  משרד הבריאות,  מלחמת חרב,  טראומה נפשית,  מרכזי חוסן,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
25.08.2024, 14:25

לא הייתי ממהר לקבוע הערכה כזו.
יכול להיות שכמות ההוריגים תהיה כזו שמספר אלה שזקוקים לטיפול נפשי יצטמצם מאוד. ומי שישאר יהיה עסוק בבעיות דחופות יותר

אנונימי/ת
25.08.2024, 23:21

במצב של היום לא ניתן להאמין לשום דבר שנוגע למשרד הבריאות!!! הם בין המשרדים שהובילו לפגיעה בחוסן הנפשי של האזרחים.