מה חושב הציבור בישראל על שירותי בריאות הנפש?

רוב הציבור (75%) רוצה שהזמינות והנגישות לשירותי בריאות הנפש הציבוריים יגדלו. כך עולה מסקר שנערך בקרב מטופלים במערך בריאות הנפש בהווה או בעבר.

הסקר נערך על ידי פרופ' ענת ברונשטיין קלומק ופרופ' דנה צור ביתן והוצג השבוע בכנס ים המלח שעסק בנושא מערך בריאות הנפש הציבורי, בהובלת המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות.

נתוני הסקר נאספו על מנת לייצר הערכה של התפיסות, העמדות והצרכים המרכזיים של האוכלוסיה על מנת לקדם את תכנון החזון, הטמעת חדשנות וטכנולוגיה במערכת בריאות הנפש בישראל ושיקום בקהילה.

761 משתתפים מילאו את הסקר מקרב האוכלוסיה הכללית (76% הזדהו כנשים, 23% כגברים ו-2% הגדירו עצמם כ״אחר״). מחצית המשתתפים (46%) היו מתחת לגיל 40, כמחצית (47%) בגילים 40-60 ו-7% מבוגרים מעל גיל 60. שני שלישים מהמשתתפים (66%) מתגוררים במרכז, 24% מתגוררים בצפון ו-10% מתגוררים בדרום. מעל מחצית (53%) מסך המשתתפים נשואים או נמצאים בזוגיות.

60% המשתתפים שמילאו את הסקר מטופלים היום או טופלו בעבר במערכת הציבורית של בריאות הנפש. בנוסף, 36% הצהירו כי היו בעבר באשפוז פסיכיאטרי. 62% מבין כלל המשתתפים הצהירו כי אחד מקרוביהם או מבני משפחתם טופל במערכת הציבורית של בריאות הנפש.

מהסקר עלה כי 75% מהציבור סבורים שהגברת זמינות ונגישות הטיפול הוא הנושא החשוב ביותר לקידום חזון בריאות הנפש. 61% חושבים שיש צורך בחלופות לאשפוז פסיכיאטרי, 61% סבורים שיש להוסיף מענים חברתיים ושיקומיים בקהילה ו-60% רואים צורך בטיפול מותאם אישית.

עוד עולה כי 32% מהנסקרים סבורים שהנושא החשוב ביותר הדורש מענה מיידי בבריאות הנפש הוא זמינות ונגישות. כ-15% הצביעו על סוגיות הקשורות ברצף טיפולי ומענה בקהילה (שיקומי וטיפולי.) 13% מבין המשתתפים ציינו נושאים הקשורים בטיפול מותאם אישית והרחבת המענים הטיפוליים הקיימים, כולל טיפולים מיודעי טראומה, הפרעות אכילה והתמכרויות.

בהתייחסות לחדשנות ולטכנולוגיה נמצא כי 72% מהנסקרים חושבים שמצבה של מערכת בריאות הנפש מבחינת שילוב טכנולוגיה הוא ירוד עד ירוד מאוד. הם נתנו למערכת ציון של 3 מתוך 10 בתחום זה.

הנסקרים הצביעו על שלושה תחומים עיקריים בהם נדרש לשלב טכנולוגיה בתחום בריאות הנפש: נגישות של שירותים (83%) גישה נוחה למידע מבוסס (52%) וטיפול מרחוק (49%).

הסקר בחן גם את האפקטיביות של הטיפול מרחוק בבריאות הנפש. כ-56% מהמשתתפים הצהירו כי קיבלו טיפול נפשי מרחוק. 40% סבורים ששימוש בטכנולוגיה לקבלת טיפול מרחוק עשוי להיות אפקטיבי במידה רבה עד רבה מאוד. מנגד 35% סבורים ששימוש בשיטה זו אינה אפקטיבית (במידה נמוכה או לא יעילה כלל).

מהנתונים עולה עוד כי 56% מהמשתתפים סבורים כי סל השיקום הקיים כיום במטרה לסייע למטופלים במערך בריאות הנפש לקדם תהליכים של שילוב והחלמה מסייע במידה נמוכה או נמוכה מאוד. מידת הסיוע של סל השיקום דורגה בממוצע בציון 4.88 (בדירוג של 1-10). רק 30% ציינו שסל השיקום הקיים מסייע במידה רבה או רבה מאוד.

26% מהמשתתפים בסקר שציינו כי היו מעוניינים להוסיף לסל השיקומי מענה טיפולי; 20% ציינו כי יש צורך בשיפור שירותי השיקום בתחום החברתי, 16% ציינו שיש צורך בקשר אישי ו-15% הדגישו את השיקום התעסוקתי.

פרופ' נחמן אש: "יש צורך בשינוי רב מערכתי"

פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, התייחס לממצאים ואמר כי מערכת בריאות הנפש, בעיקר לאחר השבעה באוקטובר, מצויה על סף קריסה. לדבריו, על מנת שניתן יהיה לאפשר לתת מענה מספק וראוי לכלל אזרחי ישראל, יש צורך בשינוי רב מערכתי.

"פתרונות למצוקת כוח האדם וזמינות השירותים במגזר הציבורי", אמר פרופ' אש, "הם צורך לאומי ומחייב את המערכת, שעד עכשיו היתה מוגבלת בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות, לאמץ גישות חדשות כדי שניתן יהיה לצמצם את המחסור האדיר שנוצר במטפלים. חיזוק מערכת בריאות הנפש צריך להיות בחזית העיסוק של מערכות בריאות יותר מאי פעם".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר בסיכום כנס ים המלח כי "בריאות הנפש הוא הנושא שנמצא בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות. גם בגלל חשיבותו וגם בגלל הדחיפות שלו. המערכת הזו עברה שינויים מיטיבים בשלוש רפורמות (המבנית, השיקומית והביטוחית) וכעת הרפורמה הרביעית, הרפורמה האינטגרטיבית, שבעוצמתה תהיה הגדולה ביותר והיא תחולל את מהפיכת האיכות ואת הפסיכיאטריה החדשה".