• יו"ר החברה: ד"ר עידו לוריא
  • מזכ"ל: ד"ר אילן טל
  • גזברית: ד"ר אנג'לה דרניקוב
  • חברי ועד: פרופ' חגי חרמש
  • ד"ר מיכל רפפורט
  • ד"ר סעיד מוחמד מוסא
חדשות

כ-60% מהמטפלים בבריאות הנפש שוקלים לעזוב את השירות הציבורי

נתוני סקר חדש: עומסי עבודה ושכר נמוך הם הסיבות העיקריות למעבר של פסיכיאטרים לרפואה פרטית | המלחמה, שהעלתה את הביקוש לסיוע נפשי, החמירה את מצב המטופלים ושוחקת עוד את ציבור המטפלים

טיפול נפשי. אילוסטרציה

משבר כוח האדם בתחום בריאות הנפש במערך הציבורי מתרחב. כמעט שני שלישים (60%) מהפסיכיאטרים המתמחים בתחום ילדים ונוער שוקלים לעזוב לטובת המגזר הפרטי וכשליש מהפסיכיאטרים המטפלים במבוגרים שוקלים לעשות כן, כתוצאה ממחסור בכוח אדם והעלייה בביקוש לסיוע נפשי אחרי השבעה באוקטובר. הסיבה העיקרית לרצון לעזוב היא השכר הנמוך במגזר הציבורי בהשוואה למערכת הפרטית.

הסקר נערך על ידי פרופ' ערד קודש וענבל ירקוני בקרב 622 רופאים פסיכיאטרים ורופאים פסיכיאטרים של הילד והמתבגר, אחים ואחיות פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ועוד.

לקראת כנס ים המלח בנושא מערך בריאות הנפש הציבורי שמוביל המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, נערכו סקרים ייעודיים בקרב אנשי מקצוע כדי לאמוד את שביעות רצונם מהמערכת הציבורית ואת הגורמים המשפיעים על החלטתם להישאר או לעבור מהמגזר הציבורי לפרטי. הכנס יחל ביום ד' הקרוב ויעסוק השנה בסוגיית משבר המטפלים במרחב הציבורי, במודל הכלכלי, השירותי והתשתיתי של מערכת בריאות הנפש ובחזון בריאות הנפש לעשור הבא.

בדברי פתיחה של יושבי ראש הכנס, פרופ' גיל זלצמן ופרופ' עידו לוריא, נכתב כי הביקושים הגבוהים בסקטור הציבורי והפרטי ועלייה בשחיקה הביאו חלק מהמטפלים בשירות הציבורי "לחשב מסלול מחדש", ורבים פנו לסקטור הפרטי. עוד נכתב  כי המצב הפוליטי בישראל הביא לעזיבה של מטפלים נוספים, בעיקר רופאים, לרילוקיישן זמני או קבוע.

בנוסף, טבח השבעה באוקטובר והמלחמה בעקבותיו העלו עוד את מספר הנזקקים לסיוע נפשי, החמירו את מצבם של אלה שכבר היו בטיפול במערכת ושחקו עוד את ציבור המטפלים. "נראה שהיום, כששיעור נפגעי הטראומה האזרחית והצבאית בעלייה משמעותית, עם מעגלי פגיעה נוספים של בני משפחה, וכשחלק ניכר מהאוכלוסיה מדווח על תסמיני מצוקה, חרדה והפרעות שינה, מקומה של מערכת בריאות הנפש בחזית העיסוק של מערכות בריאות וקופות החולים ברור מאי פעם", צוין.

בסקר השתתפו פסיכיאטרים למבוגרים, פסיכיאטרים לילדים ולנוער ומתמחים משני התחומים כמו גם אנשי צוות נוספים מהמערך הפסיכיאטרי הציבורי.

סיבות עיקריות לרצון לעזוב את העבודה במערכת הציבורית:

מבין המשיבים, כמעט 60% השיבו כי הם שוקלים או מתלבטים לגבי עזיבת מקום עבודתם במגזר הציבורי. 27% השיבו כי הם שוקלים לעזוב ו-31% השיבו כי הם מתלבטים בשאלה זו. שיעור גבוה במיוחד של "שוקלים עזיבה" דווח בקרב מתמחים בפסיכיאטריה של ילדים ונוער (63.6%) ובקרב מתמחים בפסיכיאטריה של מבוגרים (33.3%).  נתונים גבוהים של "שוקלים עזיבה" נרשמו גם בקרב פסיכולוגים (41.7%).

הסיבה העיקרית לרצון לעזוב את העבודה במערכת הציבורית בקרב פסיכיאטרים למבוגרים ופסיכיאטרים לילדים ולנוער היא חוסר שביעות רצון מהשכר. יותר מ-80% מהפסיכיאטרים למבוגרים ו- 57% מהפסיכיאטרים לילדים ששוקלים לעזוב את משרתם מציינים כי הסיבה לכך הם פערי השכר בין המגזר הציבורי לפרטי. סיבות מובילות נוספות: איזון עבודה ופנאי, עומס העבודה, היקף העבודה האדמיניסטרטיבית הנלווית לעבודה הטיפולית, והרצון לעבוד גם מהבית.

השכר הוא הסיבה העיקרית להחלטה לעזוב את המערכת הציבורית גם בסקטורים נוספים כמו סיעוד, פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית.

תחושת שליחות – הסיבה להישאר במערכת

58% ממשתתפי הכנס שציינו כי הם רוצים להישאר במערכת נימקו זאת בתחושת שליחות. גם סיפוק מסיוע לאוכלוסיות מוחלשות היה נימוק מוביל (58% מהמשיבים) ו-48% ציינו כי יישארו במערכת הציבורית בשל היציבות התעסוקתית והזכויות שבמשרה.

"עבודה שוחקת, לא מתגמלת, מתסכלת"

החוקרים מציינים כי ניתוח התשובות של המשתתפים ביחס לתנאי עבודתם בשירות הציבורי מציג תמונה מדאיגה מאוד. כך למשל, המשיבים מתארים את עבודתם כ"עבודה שוחקת, לא מתגמלת, מתסכלת, וניצול עובדים במערכת שיעבדו כמה שיותר שעות כדי לחסוך בעובדים נוספים; עומס רב ובלתי נסבל שלא מאפשר אוויר לנשימה עד כדי צמצום שעות הצוותיות" ו"תחושה שאנחנו כל הזמן ב'כיבוי שריפות' במקום לעשות עבודת עומק משמעותית".

בהתייחס לשכר הנמוך והלא מתגמל המשיבים ציינו כי "השכר המאוד נמוך מחייב שילוב בין מספר מקומות עבודה וגורם לשחיקה" וכי "אי אפשר להתקיים מהשכר". כן התייחסו למחסור בכוח אדם ובמשאבים במערכת הציבורית ואמרו כי "העדר אישור תקינה/ איוש תקינה מחליפה מעמיס מאוד על כלל הסקטורים". כן מציינים כי "חסר תקציב לפיתוח הדרכות לצוות המטפל" וכי "ישנה הישענות רבה מדי על מתמחים בתחומי הטיפול השונים".

כך, בנושא התנאים הפיזיים הירודים אמרו כי "פעמים רבות סביבת העבודה הפיזית אינה מכבדת את המטופלים ואת אנשי הצוות".

אך לא רק תנאי שכר ועומס היוו שקול לרצון לעזוב. המשיבים דיברו על חוסר הערכה וזלזול מצד הנהלות והמערכת. הם כינו את היחס לתחום כאל "הגראז' האחורי של מערכת הבריאות" והוסיפו כי "הנהלות קופות החולים מתקשות להבין את הצורך להשקיע בהכשרה מקצועית ושכר מטפלים".

שלא במפתיע, כל האמור לעיל הוביל לחוסר סיפוק מקצועי ויכולת לתת טיפול איכותי. כמה ציטוטים של הנסקרים נותנים תמונה מלאה של תחושותיהם: "הייתי רוצה שהציפיות ממני יהיו לעבודה מקצועית מעמיקה, ולא ריבוי מגעים בלי קשר לצורכי המטופל"; "אני מאוד אוהבת את העבודה אבל מרגישה שאיני יכולה לתת למטופלים את מלוא תשומת הלב ומענה מלא לצרכים שלהם בגלל מחסור בצוות"; "התסכול המתמשך בשל הפער בין הצרכים של הציבור והאפשרות לתת להם מענה מתאים הוא שוחק מאוד", ומעל לכל: "התחושה שאף על פי שאתה מתאמץ מאוד - אינך מצליח לתת מענה ראוי מספיק".

לפני כחודשיים שיגר פורום מנהלי בתי החולים הפסיכיאטריים דו"ח עדכון על קריסת מערך בריאות הנפש. הכותבים מציינים כי התקציב הגדול שגויס לבריאות הנפש אינו מגיע למרכזים לבריאות הנפש וכי תהליך הקריסה ממשיך. זאת על אף שהמרכזים מחזיקים נתח משמעותי ביותר בכל רצף הטיפול ולא רק האקוטי.

למרות שהמרכזים אמורים להכשיר את המטפלים והרופאים החסרים בבריאות הנפש, נטישת הצוותים נמשכת והיא "תוצר של מדיניות ואינה מקרית. הקצעת הכספים מזרזת את התהליך.

מהעדכון לחודש מרץ עולה מתוך סך 93 המחלקות בבתי החולים הפסיכיאטריים, 35 פועלות עם מומחה בודד, שהוא גם מנהל המחלקה, מדובר ב-38%. הכותבים מציינים כי במחלקות בהם יש מומחה יחיד איכות הטיפול נפגעת, לא ניתן לקיים הכשרת מומחים לעתיד והדבר מאיץ את עזיבת הצוות הקיים.

נושאים קשורים:  פסיכיאטרים,  רפואה ציבורית,  רפואה פרטית,  חדשות,  סקר,  ד"ר ערד קודש,  בריאות הנפש
תגובות
03.06.2024, 18:21

אני בשוק.... איך לא ראינו את זה בא?

ממש לא מפתיעה. זאת המציאות. הנהלות קופות ולים ומשרד הבריאות חייבות ללמוד את הניתונים בעל פה!

03.06.2024, 22:40

מופתעים?
עם הוצאה של מיליארדים למלחמה , הקצבות מטורפות לחברי הקואליציה ועוד ועוד , מה חשבתם שיקרה?
המשבר בפסיכיאטריה הוא תקדים ומבוא למשברים בכל הרפואה הציבורית , ומדוע מדברים על פסיכיאטריה ורפואה כי מדובר כאן בחיי אדם.
מה עם המשבר בחינוך ? בתחבורה? במשטרה ?
אם מישהו חשב שניתן להשתולל בכל תחום מבלי שהחברה הישראלית תשלם מחיר כבד - כנראה טעה, ובגדול.
ה7 לאוקטובר , היה אולי השיא , אך כנראה הקדימון להמשך התפוררות החברה בכל תחום בו שמה ממשלת הימין את ידה .
אבל אנחנו יכולים להתעשת ולהשתפר .
ראינו זאת מיד לאחר הטבח , ראינו את התגייסות החברה הישראלית , אז.
אם נתעשת נוכל להציל את הפסיכיאטריה, כמו גם את שאר תחומי הרפואה שעומדים על פי תהום ועוד הרבה תחומים מדרדרים
רק צריך לשנות כיוון . הנהגה כושלת חייבת להסתלק ולתת מקום לכוחות החיוביים שקיימים בחברה שלנו.

אנונימי/ת
03.06.2024, 23:08

איזה שטויות ודמגוגיה בנוסח פוליטי רקוב...כעילו ממשלת לפיד-בנט שינתה משהו? אולי הורוביץ שדאג אך ורך למגזר מסויים? הבושביקיות שהשתרשה במערכת דוחפת אנשים החוצה...זה נמשך כבר הרבה זמן אך לראשי הר''י לא איכפת והם משלמים מס שפתיים בלבד - דואגים רק לחבריה' ומקורבים שלהם..כולם יןדיעם על זה לכן לאופאים כישרונים אין מקום במערכת ואנו עוזים ונמשך לעזוב..."עד דתתקנו כיוון"...

04.06.2024, 20:38

כרגיל, אנונימי, וכרגיל יש לו את כל הסיבות להיות אנונימי , כולל טעויות
הכתיב .

אנונימי/ת
05.06.2024, 06:34

פפו, אמנם לא אני זה שהגיב לך קודם (אני אנונימי אחר 😁) אבל זה נכון שיש לך נטיה לדחוף את האג'נדה הפוליטית שלך לכל כתבה/מאמר בצורה שהיא כמעט פבלובית.
אתה פשוט יורה חצים ואז מסמן מטרה סביב הפגיעות.
בכלל קראת על מה הגבת? הסיבה העיקרית זה שכר. האם הממשלה הנוכחית הורידה את השכר לפסיכיאטרים ? כנ"ל לגבי שאר הסיבות.
לממשלה יש מספיק מגרעות אמיתיות. אין צורך "להלביש" עליה דברים שאינם קשורים.
והגיע הזמן שתתבגר ותלמד להגיב עניינית ולא אישית (מסופקני אם תצליח, אבל אולי תפתיע לטובה הפעם...)

05.06.2024, 07:31

אבל אנונימי, לכן התגובה אישית במקום להיות עניינית

אנונימי/ת
05.06.2024, 14:07

כמו שחשבתי, פפו, לא הפתעת...
ומה שהכי מצחיק זה גם הנימוק. תגובה עניינית מתייחסת לתוכן ולא למגיב, ולכן דווקא תגובות אנונימיות מאפשרות דיון ענייני. לעומת זאת, כאשר מתייחסים לשם של המגיב זה לא ענייני אלא אישי.
בקיצור - יש לך בעיה רצינית בהבנה. וזה לא אישי. זה לגמרי עניני.

האפשרות לפרסם תגובות אנונימיות מורידה את רמת הדיון וזה משליך על תדמית האתר. האנונימיים הם פחדנים בהגדרה, וממי הם מפחדים? כנראה מן השלטון. וראה זה פלא: האנונימיים, בדרך כלל, יוצאים להגנת השלטון הנוכחי. החיים באוקסימורון הזה מקשה עליהם להתפלמס בצורה תרבותית ומכאן לשון הביבים, העלבה אישית, whataboutism והמנעות מהתייחסות עניינית. יש לאסור על פוסטים אנונימים, למעט מקרים מיוחדים בהם "השם שמור במערכת..."

אנונימי/ת
05.06.2024, 21:23

דווקא בכתבה הזו בדומה לאחרות מי שמוריד את רמת הדיון הם הפנסיונרים האמיצים שמזדהים בשמם. אפילו פפו עצמו הודה שתגובתו אינה עניינית.

מוג לב, כמה נמוך אתה יכול להגיע?

אנונימי/ת
06.06.2024, 10:58

כמה נמוך אני יכול להגיע? בעצמי אינני יודע. אך מבטיח להפסיק לרדת כשאגיע אליך.