בשלושת החודשים הראשונים למלחמה חלה עלייה של 33% בקרב בני נוער (12-17) שאובחנו על ידי קופות החולים כסובלים מחרדה, לעומת החודשים בשנה שקדמה (אוקטובר-דצמבר 2022). כך עולה מנייר עמדה ונתונים שאספה ועיבדה המועצה לשלום הילד. נייר העמדה מצטרף לשורת המלצות לקראת דיון בנושא המשבר במערך בריאות הנפש לילדים ונוער והצורך בחיזוק כוח האדם המטפל בהם שייערך הבוקר (ד') בוועדת הבריאות של הכנסת.
עוד בעניין דומה
נייר עמדה של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת מפרט את ההשלכות של המחסור במערך בריאות הנפש הציבורי, החל מחוסר תקציבי משמעותי, מחסור בכוח אדם, זמני המתנה ארוכים לטיפול פסיכיאטרי, תשתיות ירודות בבתי החולים לבריאות הנפש, וזאת לצד חסר מתמשך בנתונים שיאפשרו ללמוד על תפקוד המערכת. להעדר הנתונים נדרש גם פסק דין של בית המשפט העליון שניתן בשבוע שעבר והורה למשרד הבריאות לאסוף את הנתונים בנושא בתוך שנה.
האטה בכניסה של מומחים חדשים למערכת הציבורית
נתונים שמשתקפים מהשנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד לשנת 2023 מורים כי עוד טרם המלחמה, בין השנים 2019-2022, חלה עלייה של כ-19% בביקורי ילדים ונוער במחלקות המיון הפסיכיאטרי וכי מספר נסיונות ההתאבדות של ילדים ובני נוער שהתקבלו בחדר מיון עלה בכ-16%.
כזכור, במסגרת הרפורמה הביטוחית בשירותי בריאות הנפש, שנכנסה לתוקף ביולי 2015, הועברה האחריות לתחום בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים והובילה לצמצום מספר הפסיכיאטרים בשירות המדינה בשל עזיבתם של רופאים אלה את בתי החולים הממשלתיים לטובת קופות החולים המציעות תנאי שכר ותנאים פיזיים טובים יותר. המשבר החריף בשנות הקורונה והסגרים וכן השחיקה בשכר מטפלים שגרמה לעזיבת רבים מהם את המערכת הציבורית. גורמי המקצוע מעריכים כי המשבר יחריף אף יותר אל נוכח הנתונים על השפעת המלחמה על האוכלוסיה בישראל ובעיקר על נוער וילדים.
על פי הנתונים, המתנה לתור לחוות דעת או לטיפול פסיכיאטרי לילד ולמתבגר במגזר הציבורי עלולה להימשך שמונה חודשים ואף יותר והמצב במגזר הפרטי אינו רחוק מכך, עם המתנה של ארבעה חודשים לפגישה. המועצה לשלום הילד הגישה שורה של הצעות לתיקון המצב, הן בתחום הפסיכיאטריה והן בתחום הפסיכולוגיה. בין השאר הציעה להגדיל את מספר התקנים להתמחות במקצוע הפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ולהגדירו כמקצוע במצוקה.
על פי נתוני משרד הבריאות, בסוף שנת 2022 היו בישראל 1,449 בעלי תעודת רופא בפסיכיאטריה, מהם 953 הם עד גיל 67, נתון שמשמעותו היא שכשליש מבעלי תעודת המומחה בפסיכיאטריה הם מעל לגיל הפרישה וקרוב לשליש (29%) מבעלי התעודות הם בגיל 66-55.
מנתונים של ההסתדרות הרפואית עולה כי מספר המומחים לפסיכיאטריה ולפסיכיאטריה של הילד והמתבגר העובדים כיום במערכת הציבורית עומד על כ-800 - חלקם במשרה שאינה מלאה. אמנם חלה עלייה במומחים בתחום פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, אולם העלייה אינה עולה בקנה אחד עם הגידול בצרכים. בסוף שנת 2022 היו בישראל 376 בעלי תעודת מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מהם 284 רופאים עד גיל 67 (כ-75.5%), קרי כרבע מהם מעל לגיל הפרישה, לעומת כשליש בקרב בעלי תעודת המומחה בפסיכיאטריה. למעלה ממחצית מבעלי התעודה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר הם מתחת לגיל 54, לעומת כ-38% בקרב בעלי תעודת המומחה בפסיכיאטריה.
קצב הכניסה של מומחים חדשים למערכת הואט כפי שעולה מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת. בשנת 2022 הונפקו 43 תעודות מומחה חדשות במקצוע הפסיכיאטריה, לעומת 50 תעודות בשנת 2021 ו-41 תעודות בשנת 2020. כך גם בתחום הפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. בשנת 2022 הונפקו 15 תעודות מומחה חדשות במקצוע, לעומת 20 תעודות מומחה שהונפקו בשנת 2021 ו-13 תעודות מומחה שהונפקו בשנת 2020.
איגוד הפסיכיאטריה: להפריד את פסיכיאטריית ילדים מזו של מבוגרים
"אין אף פסיכיאטר ילדים במחוז דן ובמחוז מרכז של קופת החולים כללית או במחוז דרום של קופת החולים לאומית", מציין איגוד הפסיכיאטריה של הילד. "לכן, לא ניתן למצוא תור לפסיכיאטר ילדים במקומות אלה וגם המרפאות של בתי החולים לא מצליחות לקלוט או לתת תור לילדים רבים המופנים אליהם".
איגוד הפסיכיאטריה של הילד מתנגד לחיבור בין פסיכיאטריה של הילד והמתבגר לפסיכיאטריה מבוגרים. במכתב לקראת הדיון דורש האיגוד מההסתדרות הרפואית, משרד הבריאות והאוצר, לקבל את העמדה שמדובר במקצוע נפרד עם צרכים ייחודיים הדורשים מענה נפרד: "עמדתנו המקצועית שמדובר במקצועות נפרדים לחלוטין, המטפלים באוכלוסיות אחרות, אבחנות אחרות וגישות טיפוליות שונות. הדמיון בין פסיכיאטריה ילדים ופסיכיאטריה כללית הוא כמו הדמיון בין רפואת ילדים ורפואה פנימית".
האיגוד מצטט נתונים על פיהם לאורך השנים האחרונות חלה בעולם עלייה חדה בהפרעות הנפש בקרב ילדים ובני נוער ברמה של מגיפה מבהילה וכי על פי הנורמות המקובלות בארה"ב, מספר של פחות מ-18 רופאים ל-100,000 ילדים נחשב למחסור חמור. "במדינת ישראל אנחנו עומדים על מספר של 8.3 פסיכיאטרים ל-100,000 ילדים – רחוקים מאמות המידה הסבירות מאוד מאוד".
לצד הקריסה של המערכת הציבורית קיימת עלייה תלולה בתחלואה הפסיכיאטרית בילדים. "כפי שציינה ההסתדרות הרפואית, מאז 2010 חלה עליה של 31% בשיעור הילדים ובני נוער", כתבו באיגוד. "על זה התווספו הקורונה וכעת המלחמה שגרמו להתפרצות של תחלואה פסיכיאטרית נרחבת, כולל עלייה תלולה בשכיחות הפרעות אכילה, דיכאון, חרדה, סמים ואובדנות. יש לזכור שילדים פגיעים במיוחד לאירועים שמשבשים את השגרה והביטחון".
האיגוד מציין כי בשל המצוקה בתחום במגזר הציבורי, האפשרויות העומדות בפני אנשי המקצוע במגזר הפרטי מתרחבות. "פסיכיאטרים של ילדים המסיימים התמחות (ואף בזמן ההתמחות) ממלאים בנקל קליניקה פרטית הנותנת תגמול הגבוה במספר סדרי גודל מהעבודה במערכת הציבורית. בנוסף, המחסור העולמי בפסיכיאטרים של ילדים מוביל מדינות רבות להציע תנאים מועדפים ותמיכה בתהליך המעבר לפסיכיאטרים של הילד, ולכן רבים מהרופאים מתפתים לעבור לעבוד בחו"ל.
האיגוד מציג נתונים שנאספו במערכת הציבורית ובאמצעות סקר בקרב פסיכיאטרים של ילדים ומהם עולה כי 54 פסיכיאטרים של ילדים מתוך 116 תקני פסיכיאטרים של ילדים בבתי החולים שנבדקו עזבו בארבע השנים אחרונות את מקום עבודתם במערכת הציבורית, כלומר 46% מכלל המומחים עזבו, מתוכם 13 עזבו לחו"ל.
סקר שערך האיגוד העלה כי השכר עומד בראש הסיבות לעזיבה (86% מהמשיבים) ולאחריו עומס יתר. האיגוד מציין כי "78% מהפסיכיאטרים של הילדים ציינו שהם שוקלים או מתלבטים אם לעזוב את המערכת הציבורית" וכי "בסקר שעשינו השבוע, בקרב קבוצת מתמחים, בוגרי תכנית טיפוח של האיגוד לקראת סיום התמחות, מסרו 18% בלבד כי הם מתעתדים להמשיך לעבוד במשרה מלאה במערכת הציבורית לאחר סיום התמחותם".
לצד הדרישה להפריד את הפסיכיאטריה של הילד והמתבגר מזו של מבוגרים, מציע האיגוד לנקוט בצעדים הבאים: לעלות לדרגת מקצוע במצוקה אקוטית ללא ביטול הגדרת המקצוע כ"מקצוע מיוחד"; קבלת תוספת משימה לאומית, הוספת תקנים של מנהלי תחום, מנהלי שירות ומנהלי יחידות לצד קביעת מדרגות של סגני מנהל במחלקת אשפוז שיאפשרו להם להתקדם למנהלי שירות ולמנהלי יחידה.
עוד מציע האיגוד לצמצמם את פערי ההשתכרות של פסיכיאטרים ילדים בין המוסדות השונים על ידי מציאת דרך להעלות שכר בבתי חולים בהן ההשתכרות בהן נמוכה משל פסיכיאטרים שעובדים בבית חולים סמוך; תוספת טור כוננויות ייעודי לפסיכיאטרים ילדים ונוער בכל בית חולים; הוספת תקן לפסיכיאטר-חוקר ש-50% ממשרתו מחקר ו-50% קליני לכל בית חולים; הוספת תורנות ייעודית למתמחים בפסיכיאטריה של הילד ותוספת משמעותית של תקנים למתמחים בפסיכיאטריה של הילד.
רק 11% מהמתמחים פונים לפסיכיאטריה
בהתייחסות למספר המתמחים נכתב כי בסוף שנת 2022 עמד מספר המתמחים במקצוע זה בכל ארבע וחצי שנות ההתמחות על 371 מתמחים - כ-11% מכלל המתמחים בכל מקצועות הרפואה בשנה זו.
מנייר עמדה של ארגון המתמחים מרשם עולה כי המשבר גורם לסגירת מרפאות בקהילה, בתי חולים עובדים בתת תקינה של מומחים, ישנו מחסור במתמחים, ואלו שבחרו להתמחות במקצוע אינם מקבלים הדרכה ראויה בשל חוסר במומחים שילמדו וחווים עומס עבודה גבוה.
ב"מרשם" מצביעים על השכר כעל גורם להידרדרות בתחום במגזר הציבורי: "ישנם מומחים ומתמחים שהיו שמחים לעבוד במערכת הציבורי אך נרתעים מכך בשל שכר לא מתגמל, עומס עבודה לא פרופורציונלי וסיכון מקצועי שלא משתקף בתוספת סיכון בשכר".
עוד הם מציינים כי "רק לאחרונה פורסם כי מחצית ממקרי האלימות מתרחשים במחלקות הפסיכיאטריות, נתון גבוה לאין שיעור בהשוואה למקצועות אחרים. על כן, ישנה חשיבות עצומה בשיפור תנאי השכר ובמעטפת המקצועית, אשר יתנו תמריצים להישאר במערכת הציבורית".
הארגון מצביע על שורה של אתגרים בהתמחות בבריאות הנפש ובין השאר מציין כי מדובר בהתמחות עם שחיקה גבוהה בשל הטיפול הארוך והממושך בהשוואה למקצועות רבים אחרים, שמתבטא בפחות מקרים של תוצאה מיידית שנותנת תגמול ותחושת סיפוק; בשל סטיגמה שלילית שבגינה התחום נחשב "לא רפואי", בשל ההבנה הביולוגית הדלה יחסית והמורכבות של מבנה המוח והקשר גוף-נפש; העדר תמיכה מערכתית במתמחי התחום שבשל החשיפה למקרים קשים הופכים לעתים לנפגעי טראומה משנית, הזנחה של מתקנים, מחלקות ומרפאות מיושנות במוסדות הפסיכיאטריים שאינם ראויים למגורים או לשימוש ועוד.
המחסור באנשי מקצוע בתחום ובפרט במספר פסיכיאטרים ופסיכולוגים המוכשרים לעבודה עם ילדים ובגירים על רצף האוטיזם, פוגע קשות גם במטופלים על רצף האוטיזם הזקוקים לשירותי אבחון טיפול ומעקב רפואיים עקב התחלואה נפשית הנלווית והנפוצה בשיעורים גבוהים ביותר. עמותת אלו"ט מציגה נתונים לפיהם, נכון לשנת 2022 חיים בישראל כ-57,000 אנשים על רצף האוטיזם, מתוכם כ-46,000 ילדים ובני נוער, כשקצב הגידול של אוכלוסיית הילדים על הרצף עומד על כ-20% בשנה. גם בקרב אוכלוסיית הבגירים על הרצף ישנו גידול משמעותי בכל שנה, כאשר בשנת 2022 מספרם עמד על יותר מ-9,400.
התכנית הלאומית לחוסן ובריאות נפשית בישראל שהציג משרד הבריאות בחודש נובמבר האחרון, שנועדה בין השאר לחיזוק הקהילה, התאמה לצורכי המטופל, הרחבת מעגל המטפלים ופנייה יזומה לאיתור צורכי מטופלים, מבקשת להגדיל את מספר המתמחים והמומחים בפסיכיאטריה ובפסיכיאטריה של הילד ב-90%. במסגרת התכנית משרד הבריאות הצהיר על בניית הסכם שכר עדכני למקצוע הפסיכיאטריה ומבחני תמיכה למתמחים שצפויים להגדיל את מספר המתמחים למערכת בתי החולים שמכשירה את המומחים בפסיכיאטריה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
