• יו"ר החברה: ד"ר עידו לוריא
  • מזכ"ל: ד"ר אילן טל
  • גזברית: ד"ר אנג'לה דרניקוב
  • חברי ועד: פרופ' חגי חרמש
  • ד"ר מיכל רפפורט
  • ד"ר סעיד מוחמד מוסא
חדשות

העליון: "שיפור הנגישות לשירותי בריאות הנפש הפך להיות אקוטי"

שנתיים וחצי ממועד הגשת עתירה נגד משרד הבריאות והקופות, טרם נאספו נתונים לגיבוש פתרון לבעיית ההמתנה הממושכת לשירותי בריאות הנפש בקהילה | עתה נדרש משרד הבריאות להציג בתוך שנה נתונים מקיפים בנושא

בניין משרד הבריאות בירושלים. צילום: נתי שוחט/ פלאש 90

משרד הבריאות נדרש לאסוף באופן מקיף את הנתונים על משך ההמתנה לקבלת אבחון וטיפול רפואי בתחום בריאות הנפש בקהילה הניתנים על ידי קופות החולים, ועליו לעשות זאת בתוך שנה. כך נקבע בפסיקה של בית המשפט העליון בשבוע שעבר שעסקה במשך הזמן שנדרש על מנת לקבל תור לאבחון או טיפול בתחום בריאות הנפש.

שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז כתבה בפסק הדין כי על הממשלה וקופות החולים מוטלת חובה "לפעול במהירות ראויה לצורך מתן מענה לטיפולים חיוניים בתחום בריאות הנפש. מימושה של הזכות לבריאות קשור גם בפרק הזמן שבגדרו ניתן הטיפול הרפואי. המתנה ממושכת לטיפול רפואי כרוכה לעתים לא רק באי נוחות ובפגיעה באיכות החיים, אלא בבריאות עצמה.

"אלה הם פני הדברים, למשל, כשמחלה ממארת מתפשטת בגופו של אדם. לעתים כך עלול לקרות גם כאשר משבר נפשי שבו שרוי אדם לא מקבל מענה, באופן שמוביל להידרדרות ניכרת במצבו. החובה להעניק שירות רפואי בתוך זמן סביר מטילה על הרשות חובה לקבוע, גם כן בתוך זמן סביר, מתודה לקיצור זמני ההמתנה לתורים, על סמך הנתונים שייאספו", כתבה שופטת העליון.

העתירה של עמותת צדק לילדים, בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, המועצה הלאומית לשלום הילד; איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, האגודה לזכויות החולה בישראל ואחרים, הוגשה באוקטובר 2021 נגד שר הבריאות, מנכ"ל המשרד ומנכ"לי קופות החולים, ועניינה אבחון, ייעוץ וטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי שהועברו לפני כעשור לקופות החולים כאשר משרד הבריאות נותר הגורם שמבקר ומפקח על קופות החולים בנושא.

העלייה בביקוש לאבחון ולטיפול במערך בריאות הנפש, שחלק ממנה מוסבר במחסור במטפלים במערכת הציבורית בשל שכרם הנמוך, התגברה עם תקופת הקורונה והסגרים וגרמה לכך שמשך ההמתנה לתור יכול להגיע עד לשנה.

בפסק הדין כתבה השופטת כי הוא אינו נותן מענה מלא לקשיים שהוצגו בכל הנוגע לזמני ההמתנה למתן מענה רפואי בתחום בריאות הנפש – תחום שקשה להפריז בחשיבותו. "מטבע הדברים, הסעד שניתן מוגבל לצו על תנאי שהוצא ולנתונים שבפנינו בעת הזו". היא הדגישה כי "הפניית הזרקור אל החובה לגבש תשתית עובדתית אינה משמיעה את המסקנה כי על משיבי המדינה וקופות החולים להמתין על דרך של 'שב ואל תעשה' עד לקבלת הנתונים כולם. הניסיון לתת מענה חלקי לבעיה, אם באמצעות מבחני התמיכה ואם בדרך אחרת, הוא בהחלט ראוי ומבורך. אולם, אין להסתפק בו לבדו".

העתירה הוגשה כאמור לפני כשנתיים וחצי. השופטת התייחסה להחמרה של הצרכים במערך בריאות הנפש וכתבה כי "שיפור הנגישות לשירותים בתחום בריאות הנפש הפך להיות אקוטי על רקע המלחמה הקשה וכי מוראותיה של המלחמה הגבירו את הצורך החיוני, אפשר לומר הקיומי, של נפגעים רבים לקבל תמיכה מתאימה בתחום בריאות הנפש. לא ניתן יהיה לתת מענים מתאימים לצורך זה ללא איסוף נתונים מלא".

איסוף הנתונים ישמש בסיס לקביעת שיטת עבודה לקיצור זמני ההמתנה, כתבה השופטת. "אכן, מתן מענה מספק בתחום בריאות הנפש אינו יכול להיעשות באבחה אחת. הצרכים בתחום זה הם עצומים, וכך גם המחסור בגורמים מטפלים. אולם, כל דרך ארוכה מתחילה בצעדים נחושים ראשונים. צעדים אלה חייבים לכלול איסוף נתונים באופן שייתן ביד המערכת מפת דרכים לגבי ההיערכות הנדרשת בסד זמנים סביר".

עוד התייחסה לכך שאין מחלוקת שיש צורך באיסוף הנתונים אולם משך הזמן שהציגו מי שאמונים על הנושא, עד לשנת 2026, כה ממושך, שבית המשפט אינו יכול לקבלו "התחייבותם של משיבי המדינה לאסוף את הנתונים עד לשנת 2026 אינה מניחה את הדעת", כתבה.

משרד הבריאות נקרא לקבוע את המאפיינים של הנתונים, כולל חלוקה גיאוגרפית וסיווג על פי האוכלוסיה הנזקקת לשירותי בריאות הנפש. לאחר איסוף המידע וניתוחו, על המדינה לקבוע אמות מידה למדידת משכי המתנה סבירים.

נושאים קשורים:  בריאות הנפש,  חדשות,  בית המשפט העליון,  משרד הבריאות,  קופות החולים,  פסק דין
תגובות
אנונימי/ת
14.05.2024, 11:38

בטח המצב אקוטי , תמשיכו להוריד משכורות רופאים ולא יהיו בכלל.