במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Sleep Medicine, החוקרים ביקשו לבחון את משך השינה כמנבא למגוון הפרעות נפשיות ו-well-being במדגם אורכי של מבוגרים צעירים.
עוד בעניין דומה
החוקרים אספו נתונים משני גלים (w1, w2) של הסקר SHoT, שנערך אצל סטודנטים במשרה מלאה באוניברסיטאות ובקולג'ים בנורבגיה. שיעורי התגובה היו 34.4% (n = 62,498) בשנת 2021 (w1) ו-35.1% ב-2022 (w2) (n = 59,554).
נתונים דמוגרפיים, משך שינה (w1) ובריאות נפשית (w2) נמדדו על ידי שאלוני דיווח עצמי. החוקרים ערכו מודלים של רגרסיה ליניארית על פי מין וניתוחי רגרסיה בינומית עם קישורי log-link כדי לקבוע את הפרופורציה ולחשב את יחסי הסיכון למחלות נפש על פני קטגוריות שונות של משך השינה.
בסך הכל, נכללו 21,289 סטודנטים כחלק ממדגם אורכי. הגיל הממוצע של המדגם היה 24.8 שנים ± 4.5 שנים (w1). תוצאות המחקר הדגימו כי סטודנטים עם משכי שינה קצרים יותר, ובמידה מסוימת משכי שינה ארוכים יותר (עם אסוציטציאה בצורת ᒐ), הפגינו סיכון גבוה יותר לכל ההפרעות הנפשיות ותוצאות ה-well-being שהוערכו שנה לאחר מכן, בהשוואה לסטודנטים שישנים 8- 9 שעות. המגמה בצורת ᒐ הייתה עקבית עבור סטודנטיות וסטודנטים כאחד.
החוקרים סיכמו כי משך השינה נראה כסמן טרנסדיאגנוסטי לבריאות נפשית אצל מבוגרים צעירים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
