• יו"ר החברה: ד"ר עידו לוריא
  • מזכ"ל: ד"ר אילן טל
  • גזברית: ד"ר אנג'לה דרניקוב
  • חברי ועד: פרופ' חגי חרמש
  • ד"ר מיכל רפפורט
  • ד"ר סעיד מוחמד מוסא
ישראל במלחמה

בגלל המלחמה: מעל מחצית הילדים בגיל הרך לא קיבלו טיפולי שגרה

סקר שערכו מכון טאוב בחודש שעבר חושף: כרבע מההורים לילדים בגיל הרך סובלים מחרדה, כל הורה חמישי סובל מסטרס וכל הורה שישי מדיכאון | יותר קשיים רגשיים בילדים מתחילת המלחמה

מקלט בגן ילדים במרכז הארץ, 5 בנובמבר 2023. צילום: יוסי אלוני/ פלאש 90

יותר ממחצית מהילדים בגיל הרך לא קיבלו את טיפולי השגרה שלהם כסדרם, כולל מעקב בטיפת חלב, בקופת חולים, קלינאות תקשורת ועוד, בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה. כך עולה מסקר אינטרנטי שנערך בינואר האחרון בקרב 1,200 הורים לילדים בגילים לידה עד שש, שערכו חוקרים במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.

החוקרים מצאו קשיים רגשיים והתנהגותיים בקרב ילדים בגיל הרך והוריהם בעקבות המלחמה – כרבע מההורים סובלים מחרדה, כל הורה חמישי סובל מסטרס וכל הורה שישי סובל מדיכאון. עוד נמצא כי ככל שרמות הדיכאון, החרדה והסטרס של ההורים עולות, כך עולים גם הקשיים הרגשיים של הילדים.

החוקרים, ד"ר כרמל בלנק, הדוקטורנית דנה שי, ד"ר יעל נבון, ד"ר שרית סילברמן ופרופ' יוסי שביט מיוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך, ביקשו לבחון את מצבם הרגשי, ההתנהגותי וההתפתחותי של ילדים צעירים בתקופה זו ואת מצבם הרגשי של הוריהם וללמוד על ההבדלים בהיבטים אלה בין משפחות שנחשפו למלחמה באופנים שונים.

משתתפי הסקר נשאלו על מידת החשיפה שלהם לאירועים הקשורים למלחמה, על שיבוש שגרת היום-יום וסגירת מסגרות החינוך ועל הקשיים השונים שעימם התמודדו הילדים והוריהם מתחילת המלחמה.

נמצא כי שליש מהמשפחות עם ילדים בגיל הרך נחשפו לאירועי המלחמה באופן ישיר. בכמעט רבע מהמשפחות היה שירות של הורה במילואים בכוחות הביטחון; 9% דיווחו על פינוי ממקום המגורים ו-2% דיווחו על פגיעה פיזית במשפחה הגרעינית.

כל השאר, 69% מהמשפחות, הוגדרו כמי שחוו "חשיפה עקיפה" למלחמה. 23% מההורים דיווחו על פגיעה פיזית במעגל החברתי הקרוב, כמו משפחה מורחבת או חברים קרובים.

מקור: מכון טאוב

מעבר לחשיפה לאירועי המלחמה, שגרת היום-יום של משפחות וילדים צעירים רבים נפגעה עקב סגירת מסגרות החינוך לתקופה לא מבוטלת. מסגרות החינוך של כ-76% מהילדים במדגם היו סגורות שבועיים ומעלה, והמסגרות של 23% מהילדים היו סגורות חודש או יותר.

פגיעה נוספת של המלחמה היא ערעור היציבות הכלכלית של המשפחה. משתתפי הסקר נשאלו אם משפחתם נפגעה מבחינה כלכלית, למשל בעקבות פגיעה בעבודה או בעסק. 50% מההורים העידו שמשפחתם נפגעה כלכלית במידה כלשהי וכמעט 30% העידו על פגיעה כלכלית בינונית או קשה. גם כאן, ההבדלים בין משפחות שנחשפו למלחמה באופן ישיר ובאופן עקיף קטנים, מה שמעיד על כך שהפגיעה היא רחבה ואינה תלויה במידת החשיפה למלחמה.

בהתייחסות לטיפולי שגרה או טיפול התפתחותי נדרש. משתתפי הסקר נשאלו האם ילדם נזקק לטיפולים שונים ותמיכה באופן שגרתי (כגון קלינאות תקשורת, טיפת חלב, מעקב בקופת חולים וכדומה) והאם המשיך לקבל אותם גם בשלושת החודשים הראשונים למלחמה.

מקור: מכון טאוב

כשני שלישים מהילדים במדגם לא נזקקו כלל לטיפולי שגרה. מאלה שכן נזקקו לטיפולים מסוג זה, רק 45% המשיכו לקבל את רוב או כל הטיפולים להם היו זקוקים בשלושת החודשים הראשונים למלחמה. כלומר, מעל מחצית מהילדים לא קיבלו את טיפולי השגרה שלהם כסדרם בתקופה זו. נמצא כי הפגיעה לא היתה רק בקרב מי שנחשפו למלחמה מקרוב.

כרבע מההורים סובלים מחרדה

מצבם הרגשי של ההורים נמדד באמצעות שאלון מתוקף המודד דיכאון, חרדה וסטרס על פי דיווח עצמי. הורים לא מעטים דיווחו על תופעות אלו בדרגות חומרה גבוהה או גבוהה מאוד (לפי ההגדרה הקלינית בספרות). על פי הדיווח העצמי, נראה כי כל הורה שישי (17%) סובל מדיכאון בדרגת חומרה גבוהה או גבוהה מאוד, וכשמדובר בסטרס השיעורים עולים אף יותר – 23% ו-21%, בהתאמה.

כמו כן, הורים נשאלו אם בעקבות המלחמה חל שינוי בתפקודם בהיבטים כמו רמת הסבלנות שלהם לילדים, התפקוד שלהם בעבודה או בלימודים, היכולת להתרכז או השקט הנפשי שלהם. כ-40% מההורים דיווחו כי רמת הסבלנות שלהם לילדים פחתה בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה.

שיעורי דיכאון, חרדה וסטרס בדרגת חומרה גבוהה וגבוהה מאוד בקרב הורים לילדים בגיל הרך. מקור: מכון טאוב

החוקרים מציינים כי אחוז לא מבוטל מההורים לילדים בגיל הרך סובלים מתסמינים של דיכאון, חרדה או סטרס וכי תסמינים אלה בולטים במיוחד בקרב הורים במשפחות מיישובי עוטף עזה וקו העימות בצפון, במשפחות שנחשפו למלחמה באופן ישיר ובמשפחות שהכנסתן ממוצעת או פחות.

יותר קשיים רגשיים בילדים מתחילת המלחמה

בהתייחסות למצבם של הילדים, ההורים נשאלו אם בהשוואה לימים רגילים חל שינוי באופן בו ילדם חווה תופעות שמעידות על קושי רגשי או נסיגה התנהגותית מאז תחילת המלחמה, כגון התפרצויות זעם ללא סיבה ברורה, קושי להיפרד, קושי להירדם, חוסר שקט ובהלה מרעשי פתע.

כשליש מההורים דיווחו שילדיהם הרכים חווים יותר או הרבה יותר קשיים רגשיים מאז תחילת המלחמה. 43% מההורים דיווחו שילדם נבהל בקלות מרעשי פתע יותר או הרבה יותר מאז תחילת המלחמה, 36% דיווחו על קושי של ילדם להיפרד יותר או הרבה יותר, ו-34% דיווחו שילדם חווה קושי להירדם או להישאר ישן יותר או הרבה יותר מאז תחילת המלחמה. עם זאת, יש לציין כי מרבית ההורים דיווחו שלא חל שינוי מהותי בהתנהגות ילדיהם.

החוקרים ניתחו את הקשרים בין רמת הקשיים של הילדים והנסיגה ההתנהגותית שלהם בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה ובין מצבם הרגשי של ההורים ומצאו קשר ישיר ומובהק. כלומר, ככל שרמות הדיכאון, החרדה והסטרס של ההורים עולות, כך עולים גם הקשיים הרגשיים של הילדים.

המידה שבה ילדים בגיל הרך חווים קשיים רגשיים שונים מאז תחילת המלחמה בהשוואה לימי שגרה. מקור: מכון טאוב

החוקרים מסכמים וכותבים כי אחוז ניכר מהמשפחות עם ילדים בגילאי לידה עד שש שנים - כמעט שליש - חשופות למלחמה באופן ישיר, בין שהמשפחה נאלצה להתפנות מהבית, בין שאחד מההורים גויס לשירות מילואים ובין שמישהו מהמשפחה הגרעינית נפגע פיזית במלחמה.

בנוסף, שיעור לא מבוטל מהילדים וההורים חוו אזעקות וירי טילים, פגיעה בשגרת היום-יום עקב סגירת מסגרות החינוך לפרק זמן ממושך ועקב ויתור על טיפולי השגרה שהילדים זקוקים להם, ופגיעה בהכנסת המשפחה. "בהינתן כל אלה, אין פלא ששיעור ניכר מהילדים מראים סימני מצוקה ובעיות רגשיות והתנהגותיות שונות וששיעור ניכר מההורים סובלים מתסמיני דיכאון, חרדה וסטרס".

הם מדגישים כי הילדים הצעירים ביותר נמצאים כעת בשלבים קריטיים בהתפתחותם הרגשית והקוגניטיבית וכל פגיעה בילדים בשלב התפתחותי חשוב זה עלולה להתעצם בהמשך החיים ולהעמיק את הפערים החברתיים בישראל.

לנוכח הממצאים ממחקרם ולנוכח החשש כי פגיעה בילדים רכים תהיה בעלת השלכות חמורות וארוכות טווח, הם מציעים לחזק את מערך המענים הניתנים לילדים בגיל הרך בתקופה זו באמצעות הקצאת משאבים לאיתור מוקדם של קשיים וטיפול בבעיות רגשיות והתנהגותיות בקרב ילדים עד גיל שש במלונות וביישובים שקלטו משפחות מפונות.

כמו כן, נדרשת הפניית תשומת לב מיוחדת לילדים בגיל הרך שהוריהם במילואים ולילדים ממשפחות שהכנסתן נמוכה יחסית והמשך מהלך, שהחל במאי 2023 עם השקת תכנית החומש לחינוך וטיפול לגיל הרך, שמטרתה לשפר את איכות החינוך במסגרות באמצעות הגדלת היקף שעות ההדרכה לצוותים והרחבת מערך ההכשרה למטפלות-מחנכות. "יש לוודא שהצוותים בכל המעונות בישראל מקבלים הדרכה וכלים להתמודד ולסייע לילדים אשר חווים קשיים בתקופה זו", כתבו.

נושאים קשורים:  מכון טאוב,  סקר,  חרדה דיכאון,  הגיל הרך,  הורים,  ישראל במחלמה,  חדשות
תגובות