• יו"ר החברה: ד"ר עידו לוריא
  • מזכ"ל: ד"ר אילן טל
  • גזברית: ד"ר אנג'לה דרניקוב
  • חברי ועד: פרופ' חגי חרמש
  • ד"ר מיכל רפפורט
  • ד"ר סעיד מוחמד מוסא
ישראל במלחמה

הידרדרות בבריאותם הנפשית והפיזית של בני משפחות החטופים

סקר שנערך ע"י "מכבי" ומטה משפחות החטופים מעיד על ההשלכות הבריאותיות והנפשיות של חוסר הוודאות לגורל יקיריהן: חרדה, איבוד משקל ושימוש מוגבר בנוגדי דיכאון ובכדורי שינה

בני משפחות החטופים והנעדרים ברחבת מוזיאון ת"א קוראים לשחרורם. צילום: תומר נויברג/ פלאש 90

כ-80% מבנות משפחות החטופים מדווחות על שינוי לרעה בתפיסת מצבן הבריאותי – פי 2 בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. 21% דיווחו שירדו בצורה משמעותית במשקל – פי 10 ביחס לאוכלוסיה הכללית. שימוש בתרופות לדיכאון או חרדה הוכפל. 93% ממשפחות החטופים העידו כי שנתם נפגעה ו-14% מדווחים על נטילת כדורי שינה עם מרשם.

סקר חדש שנערך על ידי מערך הרפואה במטה משפחות החטופים ומכבי שירותי בריאות חושף את מצבם הרפואי והנפשי של משפחות החטופים והמתנדבים במטה המשפחות, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

הסקר נערך בינואר האחרון וכיוון שרוב כמעט מוחלט מהמשיבים הן נשים, ההשוואה התמקדה בנשים בשלוש קבוצות: בנות משפחות החטופים, מתנדבות במטה המשפחות ונשים באוכלוסיה הכללית. בסקר השתתפו 100 משתתפות ממשפחות החטופים ומתנדבות במטה המשפחות ו-500 מרואיינות באוכלוסיה הכללית

מהסקר עלה עוד כי 62% מבנות משפחות החטופים תופסות את מצבן הבריאותי כבינוני או גרוע, בהשוואה לשיעור של כ-15% בתקופה שלפני המלחמה. 86% מבנות משפחות החטופים דחו או ויתרו על תור לרופא או בדיקה רפואית שנקבעה מראש (מתוך אלו שהיה להן תור מוזמן) – נתון זה גבוה משמעותית מזה של האוכלוסיה הכללית, העומד על כ-40%.

בהתייחס לתזונה, 88% מהמשתתפות דיווחו על שינוי לרעה בהרגלי התזונה בשל המצב, כמעט פי 2 מהשינוי באוכלוסיה הכללית.

בהתייחסות למצבן הנפשי, כמעט כל בנות משפחות החטופים (96%) דיווחו על שינוי לרעה בתפיסתן את מצבן הנפשי, גבוה משמעותית בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. כ-75% מהן תופסות את מצבן הנפשי כבינוני או גרוע בהשוואה למצבן כפי שתפסו אותו לפני המלחמה, אז כ-80% תפסו את מצבן הנפשי כטוב מאוד או מצוין.

בקרב מתנדבות במטה משפחות החטופים, 81% מדווחות על שינוי לרעה בתפיסתן את מצבן הנפשי ו-70% מהן תופסות את מצבן הנפשי כבינוני או גרוע.

בעקבות המלחמה, 84% מבנות משפחות החטופים מרגישות שהן זקוקות לסיוע נפשי מאיש מקצוע, לעומת 23% באוכלוסיה הכללית. כ-2/3 מבנות משפחות החטופים מקבלות סיוע נפשי. מפרוץ המלחמה, בנות משפחות החטופים מעידות על עלייה של יותר מפי 2 בשימוש בתרופות לטיפול במצבי דיכאון או חרדה, עלייה מ-8% ל-19%.

ראש מערך הבריאות במטה משפחות החטופים, פרופ' חגי לוין: "אי הידיעה מה עלה בגורל יקיריהן שנחטפו גובה מחיר כבד מהמשפחות ופוגעת בבריאותן הפיזית והנפשית. חוסר הוודאות והמצוקה המלווים את המשפחות מובילים להפרעות שינה ותיאבון ומחמירים מצבים בריאותיים קיימים עקב לחץ מוגבר. מבחינה רגשית, החיפוש המתמשך והאובדן העמום מעוררים אבל ממושך, חרדה ודיכאון.

"מטה משפחות החטופים מסייע בהתנדבות למשפחות להתמודד עם השלכות מצב החטיפה הזוועתי", אולם לדברי פרופ' לוין, יש צורך חיוני במערכות תמיכה מותאמות אישית כדי להקל על ההשלכות הבריאותיות והנפשיות מרובות הפנים שחוות המשפחות וכן בשינויים ארגוניים ומשפטיים כדי להבטיח המענה הבריאותי, הנפשי והסוציאלי ההולם לבני המשפחה הפגועים.

ראש חטיבת הבריאות במכבי שירותי בריאות, ד"ר ערן רוטמן, אמר כי "הסקר מתאר מצב קשה שאיתו מתמודדות מדי יום המשפחות. משימתנו וחובתנו היא ללוות, לתמוך ולסייע להן ככל האפשר, כדי לנסות להקל אפילו במקצת על סבלן. נמשיך לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם מטה המשפחות שעושה עבודת קודש למען חזרתם הביתה של כל החטופים והחטופות".

נושאים קשורים:  משפחות החטופים,  חדשות,  ישראל במלחמה,  פרופ' חגי לוין,  ד"ר ערן רוטמן
תגובות