• יו"ר החברה: ד"ר עידו לוריא
  • מזכ"ל: ד"ר אילן טל
  • גזברית: ד"ר אנג'לה דרניקוב
  • חברי ועד: פרופ' חגי חרמש
  • ד"ר מיכל רפפורט
  • ד"ר סעיד מוחמד מוסא
דעות

צו השעה: בניית טיפול מותאם טראומה

יש לתת מענה מיידי לטראומה האישית והקולקטיבית שאנו נמצאים בתוכה מאז 7 באוקטובר ולנצל את הזדמנות לבניית מערכת בריאות המטפלת באופן מותאם טראומה

זירת הרס מדממת שהותירו אחריהם מחבלי החמאס בבית אחד מיני רבים בקיבוץ בארי ב-7 באוקטובר. צילום אדי ישראל/ Flash90

"איפה היית ב־7 באוקטובר?", "הכרת מישהו שהיה במסיבה?", "המשפחה שלך מהעוטף, נכון?". השאלות הללו, שהפכו שגורות בפינו מאז הטבח, ימשיכו להדהד בחברה הישראלית עוד הרבה זמן. באופן דומה, גם הטראומה הקולקטיבית שעברו אזרחי ישראל תמשיך ללוות אותם. ההלם ומימדי הזוועה בלתי נתפסים, ברמה האישית, המשפחתית, הקהילתית והלאומית.

טראומה, המונח הזה שאנו שולפים כל כך הרבה פעמים (ובצדק) מאז אותו בוקר, הוא לא עניין של מה בכך. כאשר מתייחסים אל חוויית היחיד, טראומה ניתנת לתיאור כאירוע בעל אופי טוטאלי, שבו חש הסובייקט פחד עז, חוסר ישע, אובדן שליטה וסכנת הכחדה. אירוע זה יכול לערער באופן יסודי את הנפש, כך שמנגנוני ההגנה לא מצליחים למנוע או לווסת את הגירויים המציפים את המערכת.

הטיפול מותאם הטראומה אינו נחלתם של "מומחי הטראומה", אלא של המטפלים כולם באשר הם - על מנת שיוכלו להעניק טיפול רגיש ונכון יותר וגם להפנות למומחי רפואת בריאות הנפש בהתאם לתגובות המטופלים

בעשורים האחרונים השימוש במונח טראומה התרחב גם לשימוש במושג טראומה מורכבת כתגובה לחוויה ממושכת וחוזרת, המביאה למצב הישרדותי תמידי. טראומה היא לאו דווקא אירוע נקודתי מהעבר; לעתים קרובות היא מתבטאת כאורח חיים מתמשך, הכולל הזנחה או התעללות. טבען של טראומות כאלה, הוא להמשיך להתרחש.

ברור כיום שללא מתן מענה, הנזק האפשרי חסר תקדים. כולם מכים על חטא כעת, כאשר הולכות ומתבהרות השלכות ההרעבה והקיצוצים במערכת בריאות הנפש, אך טוב מאוחר מאשר לעולם לא. יש לנצל את ההזדמנות ולבנות כבר עכשיו את המערכות באופן שייתן מענה לטראומה האישית והקולקטיבית שאנו נמצאים בתוכה מחד, אך גם יהוו בסיס לבניית מערכת בריאות המטפלת באופן מותאם טראומה מאידך.

לארגונים מותאמי טראומה מספר מאפיינים מבדילים. ראשית, התרבות הארגונית מותאמת לרגישות הנסיבות. הארגונים מאפשרים מקום לפרספקטיבות שונות ושימוש בתהליכים מגוונים כך שהטיפול מבוסס בעיקר על יחסים ופחות על היררכיה. כל זאת, תוך מתן סביבה מוגנת, העצמה ומקסימום בחירה ושליטה, גמישות טיפולית רבה.

לא פחות חשוב הוא הצורך שהטיפול מותאם הטראומה לא יהיה רק נחלתם של "מומחי הטראומה", אלא של המטפלים כולם באשר הם - על מנת שיוכלו להעניק טיפול רגיש ונכון יותר, וגם להפנות למומחי רפואת בריאות הנפש במידה שתגובות המטופלים מצביעות על צורך עמוק יותר.

בניית מערכת בריאות וטיפול מותאם טראומה הינו צו השעה ודחוף מאין כמוהו, אל לנו לפספס את ההזדמנות בשעה קשה זו

הפורום לקידום מערכת בריאות מותאמת טראומה פרסם מדריך כיס לטיפול רפואי מותאם טראומה, הנוגע לכל שלבי הטיפול: החל בדאגה לסביבה בטוחה, נוכחות מלווה ויצירת מחויבות לפני הטיפול; דרך רגישות והימנעות משיפוטיות לאורך הטיפול עצמו, כמו גם החזרת תחושת השליטה למטופל, יידוע על כל שלבי הטיפול, תוך בקשת רשות ומתן בחירה לאורך המפגש; וכלה בסיום הטיפול, שכולל סיכום רגוע וברור והתייחסות למהלך הטיפול העתידי.

יש לזכור כי פרטים וקהילות החווים טראומה אינם גורמים פסיביים המקבלים על עצמם את התווית של קורבנות טראומה. ההקשר הרפואי של הטראומה מעורר את החשש של הסתכלות רפואית צרה המזניחה את ההקשרים החברתיים הרחבים, אך מאידך גיסא גם תקווה לטיפול ולהחלמה. בניית מערכת בריאות וטיפול מותאם טראומה הינו צו השעה ודחוף מאין כמוהו, אל לנו לפספס את ההזדמנות בשעה קשה זו.

הכותב הוא רופא מומחה לאפידמיולוגיה ובריאות הציבור, ראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב וחבר בפורום לקידום מערכת בריאות מותאמת טראומה

נושאים קשורים:  פרופ' נדב דוידוביץ',  טראומה,  דעות,  ישראל במלחמה,  חדשות
תגובות