"שומר חומות": בדרום חוו יותר עליות בדופק, סטרס ופגיעה בשינה

ההשלכות של מבצע צבאי על הבריאות מורגשת יותר אצל נשים, צעירים ותושבי הדרום, כך עולה ממחקר שנערך במהלך מבצע שומר חומות על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב. בעזרת שעונים החכמים מצאו החוקרים עליות חדות בדופק, סטרס וירידה במשך השינה ברמות מובהקות יותר אצל תושבי הדרום. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Communication Medicine מקבוצת Nature.

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ציידו ישראלים בשעונים חכמים ובאפליקציה ייעודית בזמן מבצע "שומר חומות" במאי 2021 ומצאו שינויים בכל אחד מהמדדים האובייקטיבים שנוטרו: פרק הזמן מול מסך הטלפון התארך, מספר הצעדים ירד, קצב הלב הממוצע ירד, הזמן ללא תנועה עלה, זמן הערות במהלך השינה עלה ושעת ההירדמות התאחרה.

במקביל, נצפתה הרעה בכל המדדים הסובייקטיביים שדווחו על ידי המשתתפים באמצעות האפליקציה: מצב הרוח הורע, רמת הסטרס (דחק) עלתה, מספר המפגשים החברתיים ירד, פרק הזמן שמוקדש לספורט התקצר, משך השינה התקצר ואיכות השינה הורעה.

המחקר נערך על ידי צוות החוקרים מאוניברסיטת תל אביב: פרופ' ארז שמואלי, פרופ' דן ימין, הדוקטורנטית מירב מופז, הדוקטורנט מתן יחזקאל מהפקולטה להנדסה, פרופ' נגה קרונפלד-שור מהפקולטה למדעי החיים ופרופ' חיים עינת, מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו.

מסביר פרופ' שמואלי: "בשנתיים האחרונות אנחנו מריצים מחקר קליני ענק שבמסגרתו ציידנו קרוב ל-5,000 ישראלים מכל הקבוצות באוכלוסיה בשעונים חכמים ובאפליקציה ייעודית שפיתחנו, ובאמצעותם אנחנו מנטרים את בריאותם ברמה יומיומית. המחקר נקרא PerMed, קיצור של Personalized Medicine, ומטרתו לאבחן טוב יותר ומוקדם יותר הידבקות במחלות מידבקות כמו קורונה. אבל בישראל לא משעמם לרגע והיא סיפקה לנו הזדמנות ראשונה בהיסטוריה לבדוק את השינויים במדדים הפיזיולוגיים והנפשיים של אזרחים בזמן מלחמה, כי זמן קצר אחרי שהתחלנו את הניסוי ישראל יצאה למבצע 'שומר חומות'".

עד מאי 2021 גויסו  954 ישראלים לניסוי וצוידו בשעונים החכמים, שמדדו את השפעת המלחמה על האזרחים בעורף. כך למשל, קצב הלב של אחד הנבדקים, שעמד על 50 פעימות בדקה במצב שגרה, קפץ ל-76 פעימות בדקה ברגע שנשמעה האזעקה וחזר לקדמותו רק לאחר 20 דקות.

במהלך הניסוי החוקרים עקבו אחרי 12 מדדים שונים, חלקם נאספו מהשעונים ומהטלפון החכם באופן אובייקטיבי וחלקם דווחו על ידי המשתתפים באמצעות האפליקציה. בכל המדדים של רווחת הגוף והנפש  נצפתה הרעה משמעותית בזמן המלחמה לעומת מצב השגרה בשבועיים שלפני המלחמה.

מפתיע בהרבה היה לגלות שמיד בסיום המלחמה כל המדדים חזרו בממוצע לקדמותם, נתון שמוכיח את החוסן הנפשי של הישראלים. עם זאת, החוקרים הבחינו במספר הבדלים משמעותיים בקרב תושבי ישראל: תושבים המתגוררים בסמוך לעזה, שהיו נתונים למתקפות טילים תכופות ומסוכנות יותר, שילמו מחיר נפשי ופיזיולוגי גדול יותר מתושבים המתגוררים במרכז הארץ, ואלה המתגוררים במרכז הארץ שילמו מחיר גדול יותר מאלה המתגוררים בצפונה.

מהממצאים עולה למשל, שלמרות שהם מנוסים יותר במצבים כאלה, הדרומיים בילו יותר זמן (6.2 שעות) מול המסך מתושבי המרכז (5.3 שעות), ותושבי המרכז בילו יותר זמן מול המסך מתושבי הצפון (5 שעות); הבדלים דומים נמצאו גם לגבי פעילות גופנית (20 דקות בדרום לעומת כ-34 דקות במרכז ובצפון), משך השינה (6.1 שעות בדרום לעומת 6.2 שעות במרכז ו-6.5 שעות בצפון).

החוקרים השתמשו בסאקלה של 1 עד 5 ומצאו הבדלים בין תושבי הדרום לתושבי המרכז וביניהם לבין תושבי הצפון, במדד מצב רוח (3.24 בדרום לעומת 3.45 במרכז לעומת 3.75 בצפון), סטרס (2.8 בדרום לעומת 2.6 במרכז לעומת 2.3 בצפון), ואיכות השינה (2.9 בדרום לעומת 3.3 במרכז לעומת 3.5 בצפון). הבדלים מובהקים נוספים נמצאו בין נשים לגברים ובין צעירים למבוגרים: הנשים והצעירים חרגו יותר ממצבם הרגיל בזמן הלחימה מאשר הגברים והמבוגרים.

מאז מבצע "שומר חומות" התקיימו סבבי לחימה נוספים בין ישראל לפלגים בעזה, וכמובן רוסיה פלשה לאוקראינה. לדברי פרופ' שמואלי, לטכנולוגיה לבישה כמו שעונים חכמים יש פוטנציאל מהפכני לניטור ההשלכות של המלחמה המודרנית על העורף, לזיהוי מוקדם ולמתן סיוע בזמן לתת אוכלוסיות נזקקות.

"בעבר, מלחמות נערכו בגבולות. היום הן נערכות בעומק המדינה", אומר פרופ' שמואלי. לכן, ניטור חוסן האזרחים הוא הכרחי, הן כקבוצות והן כפרטים. המדינה צריכה לדעת מה קורה לאזרחיה בזמן מלחמה וכן להעניק תמיכה מיוחדת לקבוצות שמועדות יותר לפגיעה. במסגרת מחקר המשך, חשוב יהיה לאתר אנשים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה ולא חזרו לשגרה בסיומה. אנו משערים כי תמיכה מהירה וממוקדת לאנשים אלה עשויה למנוע התפתחות של תסמונת דחק פוסט טראומטית".