מחסור בפסיכיאטרים במערכת הציבורית: מרפאות נסגרות בזו אחרי זו

"הענף הראשון ברפואה הציבורית שקורס - שירותי בריאות הנפש". על כך כותבת הבוקר (ג') רוני לינדר בדה מרקר. הזעקה נשמעת כבר שנים והיא מגיעה עתה לנקודת קצה: חוסר בפסיכיאטרים ובפסיכותרפיסטים לתפעול המסגרות הציבוריות הקיימות גורם לכך ששירותים ומרפאות נסגרים. די עם נזכיר את סגירת המרפאה לבריאות הנפש בעכו שנסגרה לאחרונה, "כי הפסיכיאטר שעבד שם עבר לקופת חולים, והיא נפתחה מחדש רק באופן חלקי".

ד״ר עדית סרגוסטי, אחראית יישום מדיניות בארגון בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות, מספרת בכתבה כי בחודשים האחרונים נסגרו גם מרפאות ממשלתיות של בריאות הנפש בקריית אתא וטבריה. לפניהן נסגרה מרפאה בכרמיאל. יש כיום מקומות שמחכים בהם שנה וחצי לטיפול מרפאתי, כולל במצבי חירום.

המחסור באנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, המורגש גם במסגרת הפרטית, הוא ברובו בתחום הציבורי והשלכותיו ברורות: חוסר זמינות של שירותים גם במצבים אקוטיים והמתנה של חודשים לתור ובעיקר בפריפריה.

הכתבה מצטטת מדו"ח מבקר המדינה בשנת 2020 המציין כי זמני ההמתנה לאבחון ולהמשך טיפול פסיכיאטרי ופסיכותרפי יכולים להגיע לשנה ואף ל-16 חודשים וכי זמן ההמתנה לטיפול פסיכותרפי של ילדים במרפאות קופות חולים שנבחנו הוא בין עשרה חודשים לשנה, ואף יותר בחלק מהמקרים. כמו כן, נמצאו פערים במשך ההמתנה לתור בין המרכז לפריפריה ובין מרפאות שונות.

הכתבת מצביעה על הגורמים שהובילו למצב הזה בשירותי בריאות הנפש הציבוריים ובראש ובראשונה מדובר בתחרות על כוח אדם. שילוב של תנאי עבודה קשים פיזית, מחסור בתקנים לאנשי צוות מתחומים שונים ושכר שלא מתחרה במערכת הפרטית מצמצמים את היצע אנשי המקצוע בבריאות הנפש שעובדים במערכת הציבורית.

כמו כן, בשל הרפורמה מ-2015 בבריאות הנפש, שבה הועברה האחריות הביטוחית לקופות החולים, כוח אדם מקצועי עבר מבתי החולים אל קופות החולים. למרות שגם קופות החולים כעת מתקשות לעמוד בביקושים ועל פי דיווח שלהן, הביקוש לטיפולים גבוה משמעותית מההערכה שעליה התבססה הרפורמה בבריאות הנפש. לפי ההערכה, 4% מהמבוגרים ו-2% מהילדים זקוקים ל-9-12 מפגשים בשנה, אבל בפועל הביקוש גבוה בהרבה, "והתוצאה הבלתי נמנעת היא התארכות התורים".

לדברי ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה, המצוטט בכתבה, בעוד שדרך קופות החולים מטופלים החולים הפחות קשים, החולים הקשים נשארו בבתי החולים, שנותרו בלי כוח אדם. כתוצאה מכך פסיכיאטרים רבים מסיימים התמחות ומיד בורחים מבתי החולים לשוק הפרטי.

כפי שדווח בדוקטורס אונלי, ועדה שהקים משרד הבריאות בנובמבר אשתקד הצביעה על פער של כ-900 עובדים במרכזים הרפואיים  לבריאות הנפש והמליצה על הגדלת כוח האדם בהיקף זה בפריסה של חמש שנים בהתבסס על תמהיל השירותים בבית החולים, האיזון הנדרש ביחס כוח האדם בין מערך האשפוז לקהילה, גודל בית החולים ויכולת איוש, ושמירה על יחס זה גם בהגדלות עתידיות ככל שיהיו.

כן הצביעה הוועדה על חסר ארצי בפסיכיאטרים ועל קידום פתרונות לאיוש המקצועות שבמחסור באמצעות התנעת תכנית מענקים, תוך התניה להמשך עבודה במערכת הבריאות הציבורית עם סיום ההתמחות, שיווק המקצוע לסטודנטים באמצעות שיפור תדמית, הגדלת חשיפה קלינית במהלך הלימודים ובחינת מסלולי התמחות משולבים עם תחומים נוספים.

בנוסף המליצה הוועדה לקדם תכניות לתגמול, תמרוץ והמשך הכשרה למומחים צעירים, בפרט בתחומי תוכן נדרשים כגון הפרעות אכילה, טראומה מורכבת, פסיכוגריאטריה ופסיכיאטריה משפטית.