• יו"ר החברה: ד"ר עידו לוריא
  • מזכ"ל: ד"ר אילן טל
  • גזברית: ד"ר אנג'לה דרניקוב
  • חברי ועד: פרופ' חגי חרמש
  • ד"ר מיכל רפפורט
  • ד"ר סעיד מוחמד מוסא
חדשות

ראש שירותי הבריאות בארה"ב מזהיר: הבדידות הופכת למגיפה

דו"ח חדש של שירותי הבריאות בארה"ב מציג תמונה של אוכלוסיה מתבודדת ומתריע מפני הסכנות: בדידות מובילה לסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם, דמנציה, שבץ, דיכאון, חרדה ומוות בטרם עת

משחקי מחשב. אמריקאים בין הגילים 15-24 מדווחים על 70% פחות אינטראקציה חברתית מאשר ילדים ובני נוער לפני 20 שנה. צילום: שאטרסטוק

ראש שירותי בריאות הציבור של ארה"ב, ד"ר ויווק מרת'י, התריע במאמר דעה ב"ניו יורק טיימס" מראשית השבוע, כי הבדידות הופכת למגיפה. ד"ר מרת'י הציג דו"ח בן 81 עמודים ובו מחקרים המצביעים על כך שהבידוד החברתי כיום הוא מצב שתוצאותיו עלולות להיות קטלניות ויש לו השפעות מוחשיות הניתנות למדידה על הבריאות הנפשית והגופנית כאחד.

"יש לי תכנית לבנות מחדש את הקשר החברתי ולטפח מערכות יחסים בריאות", ציין ד"ר מרת'י והודיע כי הצוות שלו ישיק מסגרת לאומית לבנייה מחדש של קשר חברתי וקהילה באמריקה.

בדידות מסוכנת יותר מעישון  

על פי הדו"ח, בדידות מובילה לסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם, דמנציה, שבץ מוחי, דיכאון, חרדה ומוות בטרם עת. השפעת הבידוד החברתי על התמותה דומה לעישון של עד 15 סיגריות ביום, ולמעשה בדידות משפיעה על הבריאות אף יותר מהשמנת יתר או מחוסר פעילות גופנית.

דו"ח שירותי בריאות הציבור האמריקאיים מציג תמונה של אוכלוסיה מתבודדת. עוד לפני הקורונה והסגרים, האמריקאים נותרו רווקים יותר, בעלי משפחות קטנות יותר, מנותקים ממפגשים דת (כנסיה, מסגד, בית כנסת), מועדונים, איגודי עובדים ומקורות אחרים של אינטראקציות חברתיות. בשנת 2018, רק 16% מהאמריקאים אמרו שהם מרגישים קשורים מאוד לקהילה המקומית שלהם.

בשנת 2003, ממוצע הזמן שהוקדש לבילוי עם חברים עמד על כשעה, בשנת 2020 זה הצטמצם לכ-20 דקות. פירוש הדבר הוא 20 שעות נוספות לבד בחודש במקום עם חברים.

המגמה נראית בכל קבוצות הגיל, אך היא בולטת במיוחד בקרב צעירים. בין אם זה נובע מהבחירה בחברות במדיה חברתית על פני אינטראקציה אמיתית, או משעות ארוכות של משחקי וידיאו. אמריקאים בין הגילים 15-24 מדווחים על 70% פחות אינטראקציה חברתית עם חבריהם מאשר ילדים ובני נוער לפני 20 שנה.

הסביבה משתנה בהתאם לצרכים

בעוד שגורמים כמו בריאות, מעמד סוציואקונומי או התרחקות מאחרים משפיעים על בדידותו של הפרט, כחברה, התשתית התומכת בקהילה - פארקים, ספריות, תחבורה ציבורית - נעלמת בתגובה לשינויים חברתיים ותרבותיים רחבים.

מעל לכל, זו הטכנולוגיה. הדו"ח מציין כי בעוד שהרשתות החברתיות יכולות להיות מקור לתמיכה חברתית, הן גם "מעקרות את המעורבות האישית, משתלטות על תשומת הלב שלנו, מפחיתות את איכות האינטראקציות שלנו ואף את ההערכה העצמית שלנו".

הדו"ח מצטט ממחקר על פיו אנשים שהשתמשו במדיה חברתית במשך שעתיים או יותר מדי יום היו בסבירות גבוהה פי שניים לדווח על תחושת בידוד חברתי מאשר מי שעשו זאת פחות מ-30 דקות ביום.

הדו"ח מציג אסטרטגיה לאומית שאפתנית שאין לה מקור מימון או גב של מדיניות ציבורית כשלהי, המתארת ​​כיצד בתי ספר, עובדי שירותי בריאות, פקידי ממשלה ואחרים יכולים להילחם בגורמים המערכתיים לבדידות החברה, אך הוא דן גם כיצד גם הפרטים בחברה יכולים לצאת ממעגל הבדידות.

בין השאר ממליץ הדו"ח להקדיש זמן ליצירת קשרים חברתיים – חברים או בני משפחה - ולגוון את המעגלים החברתיים, להצטרף לקבוצות קהילתיות, לכבות טלפונים ניידים ולהימנע מהסחות דעת בעת מפגשים חברתיים, להתנדב ועוד.

למערכות הבריאות ממליץ הדו"ח לספק הכשרה לרופאים על מנת שיזהו את הסיכונים הבריאותיים של בדידות אצל מטופליהם, ולמעסיקים לשקול את מדיניות העבודה מרחוק. "ככל שהקבלה והבנה שלנו לגבי הקשר בין בריאות גופנית ונפשית ומחוברות חברתית גדלות, כך גם אנשי מקצוע בתחום הבריאות יהיו מעורבים יותר בפתרון הבעיה", סיכם ראש שירותי בריאות הציבור של ארה"ב.

נושאים קשורים:  בדידות,  בריאות הציבור,  רשתות חברתיות,  קהילה,  חדשות,  בידוד חברתי
תגובות