• יו"ר החברה: ד"ר עידו לוריא
  • מזכ"ל: ד"ר אילן טל
  • גזברית: ד"ר אנג'לה דרניקוב
  • חברי ועד: פרופ' חגי חרמש
  • ד"ר מיכל רפפורט
  • ד"ר סעיד מוחמד מוסא
חדשות

מחיר המהפכה המשפטית: עצבנות, חרדה וטראומה בקרב אזרחי ישראל

מחקר מאוניברסיטת תל אביב בדק את השפעת המהפכה המשפטית על הבריאות הנפשית של אזרחי ישראל ומצא: תסמיני מצוקה ודיכאון בשיעורים משמעותיים בציבור, לצד עלייה בשימוש בחומרי הרגעה

הפגנות המונים נגד הרפורמה המשפטית. "המצב החברתי-פוליטי במדינה מהווה מצב של לחץ אקוטי, שיש לו תגובות המאפיינות אנשים שעברו טראומה". צילום: אבשלום ששוני/ פלאש 90

מחקר חלוץ, שנערך בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, מצביע על השפעה שלילית של הרפורמה המשפטית על הבריאות הנפשית, בעיקר בקרב המתנגדים לה.

על פי הממצאים, מתנגדי הרפורמה חווים מצב של לחץ אקוטי, שתגובותיו מאפיינות אנשים שעברו טראומה. הדיווחים של הנחקרים כללו תסמינים של חוויות טורדניות חוזרות הקשורות למצב, קושי להירדם ולישון, עצבנות ורוגז, וכן חלה עלייה משמעותית בשימוש בחומרים פסיכואקטיביים (עישון, שתיית אלכוהול, שימוש בתרופות מרשם להרגעה, ושימוש בתרופות ללא מרשם). עורכי המחקר מתריעים מפני התוצאות של ההשפעות על הציבור לטווח ארוך.

המחקר נערך בהובלת צוות חוקרים המתמחה בתחומי בריאות נפשית, לחץ, טראומה ומדיניות חברתית מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב: פרופ' קרני גינזבורג, ד"ר נגה צור, פרופ' גיא שילה, פרופ' בל גבריאל-פריד, פרופ' יעל בנימיני, פרופ' ליאת חממה, ד"ר ליה לוין, ד"ר חגית סיני גלזר.

במסגרת המחקר, החוקרים אספו את הנתונים בשבוע שבו ישראל סערה בעקבות הודעת הפיטורים של שר הביטחון יואב גלנט, המחאות התגברו, התקיימה המחאה הראשונה הגדולה של תומכי הרפורמה המשפטית, ולאחר ההחלטה על השהיית התוכנית לצורך הידברות.

"בעוד שההשלכות השליליות על הבריאות הנפשית חמורות יותר בקרב מתנגדי החקיקה, בהתבוננות רחבה ניתן לראות אינדיקציה למצוקה בקרב יותר ממחצית מהאוכלוסיה". צילום: נעם ריבקין/ פלאש 90

876 משיבות ומשיבים, המהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית במדדים הסוציו-דמוגרפיים (כגון גיל, מגדר, מצב סוציואקונומי, אזור מגורים, דת, ומידת דתיות), לקחו חלק. המדגם מייצג מבחינת מדדים אלה את האוכלוסיה היהודית החילונית, המסורתית והדתית; תתי המדגם, החרדים והערבים, הטרוגניים ומייצגים את האוכלוסיה ברוב המדדים.

מבין המשיבים, כשליש (28.4%) תמכו באופן מלא ברפורמה המשפטית המוצעת, כשליש (32.4%) התנגדו באופן מלא לרפורמה, ואילו האחרים נחלקים לשתי קבוצות של מתנגדים חלקית או תומכים חלקית ברפורמה משפטית

הנשאלים התבקשו לענות על שאלות מגוונות בנושאי הרפורמה המשפטית, בריאות נפשית וחוויות במסגרת המחאות הקשורות לרפורמה המשפטית.

החוקרים מציינים לאור ממצאי המחקר כי מדובר ב"תסמיני מצוקה ודיכאון שחשים שיעורים משמעותיים בציבור ועלולות להיות למצב זה השלכות גם בטווח הארוך".

אין מחקרים רבים בעולם על ההשלכות הרגשיות, נפשיות ותפקודיות של משבר לאומי שבבסיסו עמדות של חלקים נרחבים בציבור שסבורים שמדובר בשינוי משטרי והחלשת הדמוקרטיה ולכן המצב בישראל ייחודי. "למעשה", מסבירה ד"ר נגה צור, "מדובר במצב שבו פעילות הממשלה יכולה להיתפס עבור אלה המתנגדים לחקיקה, כהפרה של הסדרים חברתיים בסיסיים, כאיום ממשי על החופש של הפרט. בקרב הציבור יכולה להיווצר תחושה שהממשלה בוגדת באמון שלהם, מאחר שאינה פועלת לקידום הזכויות והרווחה שלהם. מצבים כאלה, ומה שניכר מהתחושות בשטח, יכולים להביא למצוקה גדולה. מכאן יצאנו למחקר".

עורכי המחקר מציינים כי בבחינת המדדים הקשורים לבריאות נפשית, נמצאו הבדלים מובהקים בין ארבע הקבוצות במדדי הדיכאון, הלחץ האקוטי והערעור של האמונות הבסיסיות ביחס לחיים. בשאלון הנוגע לדיכאון עלה כי המתנגדים לרפורמה חווים עצבנות, חרדה, מתח, דיכאון וחוסר תקווה, חוסר מסוגלות להפסיק לדאוג וחוסר הנאה ועניין, בשיעורים גבוהים משמעותית בהשוואה לתומכים ברפורמה.

פרופ' קרני גינזבורג, חוקרת בתחום הטראומה, מסבירה כי הממצאים מצביעים על כך שהמצב החברתי-פוליטי במדינה מהווה למעשה מצב של לחץ אקוטי, שיש לו תגובות המאפיינות אנשים שעברו טראומה.

"גם אחרי שלוקחים בחשבון גורמים שיכולים להסביר את רמת הדיכאון של המשיבים, הלחץ האקוטי וערעור האמונות הבסיסיות, נותרים הבדלים משמעותיים (מובהקים סטטיסטית) בין המתנגדים לרפורמה, שדיווחו על יותר סימנים של דיכאון, לבין התומכים בה. על כן נראה כי תגובות אלו של המתנגדים לרפורמה קשורות לפעילות החקיקה עצמה והמשמעות שיש לה עבור האזרחיות והאזרחים בישראל".

הבדלים דומים נמצאו גם בשאלון הבוחן לחץ אקוטי, כששיעור המשיבים המתנגדים לרפורמה מדווחים על תסמינים כמו חוויות טורדניות חוזרות הקשורות למצב, קושי להירדם ולישון, עצבנות ורוגז, וערנות לסכנות אפשריות, באופן גבוה באופן משמעותי ומובהק בהשוואה למשיבים שתומכים ברפורמה (באופן מלא או חלקי).

גם מבחינת שימוש בחומרים ממכרים, נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצה של תומכי הרפורמה בצורה מלאה, לזו של מתנגדי הרפורמה בצורה מלאה. פרופ' בל גבריאל פריד, חוקרת בתחום ההתמכרויות, מסבירה כי "אנשים מגבירים את השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בתקופות משבר, כאמצעי להתמודדות עם לחץ וחרדה. זו נורה אדומה, שמעידה כי אנשים מרגישים שהם לא יכולים להתמודד עם הלחץ בעצמם ופונים לגורמים חיצוניים כגון שימוש בתרופות מרשם, אלכוהול ועישון.

"למרות האפקט המרגיע מיידית", מסבירה פרופ' פריד, "עשויות להיות לכך השפעות שליליות בטווח הקצר והארוך. בטווח הקצר אנחנו מדברים על פגיעה בתפקוד וחשיפה מוגברת יותר למצבים מסכנים, ובטווח הארוך עלולה להתפתח התמכרות אצל חלק מהמשתמשים".

עורכי המחקר תמימי דעים שהממצאים הראשונים של המחקר חמורים ומטרידים. "מדברים רבות על החוסן הלאומי", מסבירה ד"ר צור, "והממצאים הראשוניים של המחקר שערכנו פורטים זאת לפרטים. התמונה הנגלית לעין היא של תסמיני מצוקה ודיכאון ששיעורים משמעותיים בציבור חשים, ועלולות להיות למצב זה השלכות גם בטווח הארוך".

החוקרים מציינים כי בעוד שההשלכות השליליות על הבריאות הנפשית חמורות יותר בקרב מתנגדי החקיקה, בהתבוננות רחבה ניתן לראות אינדיקציה למצוקה בקרב יותר ממחצית מן האוכלוסיה, בהרבה מדדים. מצב זה מסכן את עמידותה של החברה.

פרופ' קרני גינזבורג מסכימה ומוסיפה כי "אנו ממשיכים בניתוח הנתונים במטרה לבחון מה קורה לאנשים שחווים את ההשלכות השליליות על הבריאות הנפשית לאורך זמן ומהם המנגנונים שיכולים להסביר שינויים אלה. בנוסף, הגלים הנוספים של המחקר, בהם נחזור לאותם משיבים לבחון שינויים במדדים שנבדקו בגל הנוכחי, יוכלו לסייע לנו לבחון שינויים בבריאות הנפשית, לחיוב או לשלילה, בהתאם לשינויים במדיניות ובהליכי החקיקה שייערכו בהמשך".

נושאים קשורים:  הרפורמה המשפטית,  הפיכה משטרית,  מחקר,  בריאות הנפש,  אוניברסיטת תל אביב,  חרדה,  דיכאון,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
25.04.2023, 22:13

אין ספק.
אם היו טוחנים לי את המוח עם דעות של מפגיני שמאל אנרכיסטים של אנטי / פרו / נגד / בעד, והייתי רפה שכל, הייתי כמובן נכנס למצב עצבנות, חרדה וכו'

אנונימי/ת
25.04.2023, 22:19

אי אפשר להאשים רק את הגורם הראשוני אלא גם את כל המעשים שנעשו אחריו. קרי גם את המחאות.

אנונימי/ת
25.04.2023, 22:21

אם היו טוחנים לי את המוח עם דעות של מפגיני שמאל אנרכיסטים של אנטי / פרו / נגד / בעד, והייתי רפה שכל, גם אני הייתי כמובן נכנס למצב עצבנות, חרדה וכו' וצורך תרופות.....

אנונימי/ת
26.04.2023, 00:33

יותר עלוב רדוד ומגמתי מזה אין.
אין.
זה מגזין רפואי או חירטוט של פוליטרוקים משמאל ??
התשובה בגוף השאלה.

אנונימי/ת
26.04.2023, 05:27

ואת/ה מחרטט פוליטרוק ימני הזוי ???

אנונימי/ת
26.04.2023, 07:39

מגמתי על גבול הבדיחה.
בדקו מהי השפעת המחאה האגרסיבית, הלא מידתית והדרמתית על המפגינים? ( או על תומכי הרפורמה?).
חבל שנותנים כאן במה לשטויות כאלה.

אנונימי/ת
28.04.2023, 14:37

בפרפרזה על סיפור שלגיה: האמא הרעה הסתכלה במראה וניפצה אותה בכעס

אנונימי/ת
01.05.2023, 22:37

מחקר הזוי, שיטחי ומגמתי.
חבל לזהם את דוקטור אונלי בזבל כזה

01.05.2023, 22:42

בקיצור כל המדינה צריכה פסיכיאטר ומהר. כולל אותנו .

19.06.2023, 20:49

זה כמו שתגידו שאישה קיבלה מכות כי היא עיצבנה את הבעל .
מי שרשם הכאוס בחרדה ובפגיע בכלכלה וחצי חוץ וביטחון הם האנרכיסטים לא הממשלה שנבחרה דמוקרטית על מנת לבצע את מה שהיא הצהירה , לא צריך להיות דוקטור בשביל להבין את זה מה נסגר איתכם ??