• יו"ר החברה: ד"ר עידו לוריא
  • מזכ"ל: ד"ר אילן טל
  • גזברית: ד"ר אנג'לה דרניקוב
  • חברי ועד: פרופ' חגי חרמש
  • ד"ר מיכל רפפורט
  • ד"ר סעיד מוחמד מוסא
חדשות

מדינה בחרדה: עלייה דרמטית בפניות לקווי הסיוע הנפשי

אחת מכל ארבע שיחות לקווי הסיוע של ער"ן עוסקות בדאגה ולחץ על רקע המצב | דיווחים על חרדה וקשיי שינה בשל המצב הפוליטי ודרישה לכדורי הרגעה | ד"ר צבי פישל: "נזק נפשי בעלות של מיליארדי שקלים"

שוטרים מתעמתים עם מפגינים נגד ההפיכה המשטרית בתל אביב. צילום: גיל יערי/ פלאש 90

בלילה שלאחר פיטורי שר הביטחון השבוע התקבלו 344 פניות בעמותת ער"ן - עזרה רפואית נפשית, גידול של 50% לעומת זמן מקביל בשבוע שקדם לו, כך נמסר מהעמותה.

אין זה סוד ששלושת החודשים האחרונים, המטלטלים את אזרחי המדינה, מעלים את מצבי הדחק הנפשי. בעמותת ער"ן אומרים כי הפניות בגלל השלכות של המצב הפוליטי על המצב האישי, החברתי והכלכלי, אינן מבדילות בין תומכים למתנגדים לרפורמה ומרביתן עוסקות בחרדה לעתיד, בתוצאות של הקרע בעם, חשש ממלחמת אזרחים, חוסר ודאות, חשש מעזיבה של אנשים קרובים את הארץ, חשש מאלימות וייאוש.

ריבוי הפניות בשל המצב הוליד קטגוריה חדשה בסיווגים של עמותת ער"ן של פנייה בשל המצב החברתי/ פוליטי. "ההפגנות והעימותים עם המשטרה מערערים ומלבים חרדה, בלי קשר לעמדה פוליטית", אומרת ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית בער"ן. בער"ן גם גובשו המלצות לאנשים שחווים חרדה בגלל המצב כולל המלצות לפעילות, הקשבה לגבולות המותאמים לאדם, הכלה, מינון וסינון של המידע, חשיבה חיובית ותרגילי הרפיה – פעילות גופנית, ונשימות.

על פי הנתונים, כ-55% מהפניות הן של נשים (45% גברים); כ-50% מהפניות בנושא התקבלו מפונים בגילאי 50-64; כ-20% הן של בני יותר מ-65; כ-15% מפונים בגילאי 36-49; כ-10% מהפניות התקבלו מפונים בגילאי 25-35 וכ-5% מהפניות התקבלו מבני נוער וצעירים עד גיל 24.

הפניות זורמות בטלפון וברשתות החברתיות ובחודש האחרון רבע מהפניות, שהן כ-200 פניות, ביום עוסקות במצב בישראל. ד"ר דניאלס מספרת כי "אנו שומעים על תסכול וכעס לצד חוסר אונים וייאוש. שיחת ער"ן מאפשרת להשמיע קול שהרבה פעמים מושתק, בתוך מרחב בטוח ומכיל, שיש בו מקום גם למצוקה אבל גם לחוסן ולתקווה".

היא מוסיפה ומספרת שבחלק מהפניות מדובר באנשים שהאירועים מציפים אצלם אירועים טראומטיים מהעבר, בין אם על רקע שירות צבאי, או אחר. יש הפונים לאחר שחוו אלימות או נחשפו לאלימות במהלך ההפגנות ופונים אחרים הם להט"בים והורים ללהט"בים החרדים ביחס לעתיד.

בראיון לאילנה שטוטלנד במעריב אמר ד"ר צבי פישל, היו"ר היוצא של איגוד הפסיכיאטריה: "ממשלת ישראל חוטאת בכך שאינה מבינה שיש לה תפקיד הורי. במצב הנוכחי, למרות האמירה של ראש הממשלה שהוא ראש הממשלה של כולם, חלק גדול מהציבור מרגיש שהוא כבר לא. רבים מהאנשים מרגישים כיום ש'המבוגר האחראי' נטש אותם, לא רואה אותם, לא סופר אותם ולא מסתכל עליהם. הנזק הנפשי שעלול להיות למדינה כולה ולנו כפרטים כתוצאה מהמצב הזה עלול להגיע לעלות של מיליארדי שקלים".

ד"ר שי חן גל, פסיכולוג קליני, מנהל תחום בריאות הנפש בחברת עמל ומעבר, סיפר כי "כיום אנשים מתמודדים עם חרדה כי הם מרגישים שהדברים הכי בסיסיים של היומיום שלהם מתערערים. אנחנו פוגשים הרבה אנשים שמדווחים על הפרעות שינה. הרבה מאוד אנשים מספרים שהם ממש נשאבים לחדשות ולרשתות החברתיות ברמה שכבר פוגעת בתפקוד. התמונות שמשודרות בחדשות מכניסות אותנו למצב שבו אנו לא יודעים מה יהיה העתיד שלנו. הרבה אנשים גם חוששים מאלימות שתצא משליטה".

לדבריו, הדבר מתבטא גם בפניות לקווי הסיוע שקפצו בצורה משמעותית בתקופה האחרונה. "ישנן הרבה מאוד פניות לפסיכולוגים ולפסיכיאטרים ובקשות לקבל תרופות נגד חרדה".

נושאים קשורים:  חרדה,  רפורמה שפטית,  לחץ,  תמיכה נפשית,  ער"ן,  ד"ר צבי פיש,  הפרעות שינה
תגובות
אנונימי/ת
15.04.2023, 15:00

במדינה לא שפויה גם אוכלוסיה לא שפויה. מכל מה שמתרחש אפשר להשתגע