פנדמיית הקורונה גרמה לעלייה במצוקות נפשיות, ביניהן הפרעות חרדה, דיכאון וקשיי הסתגלות במקביל לעלייה בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון ובנזודיאזפינים. הבידוד, המצוקה הכלכלית, התמותה והסיבוכים שגרמה המגיפה לאלה שחלו וממשיכים להציג תסמיני לונג-קוביד, תרמו לכך. מחקר חדש שנעשה בארה"ב ופורסם בשבוע שעבר ב-British Medical Journal מצא כי עצם ההידבקות בנגיף עלולה להגדיל סיכון לבעיות נפשיות.
עוד בעניין דומה
עורכי המחקר ניתחו נתונים לגבי 153,848 חולי קורונה שהחלימו לאחר 30 הימים הראשונים מאז שנדבקו. החוקרים השוו נתונים לשתי קבוצות ביקורת גדולות: השוואת מצבם של החולים שנה לאחר שהחלימו מול מצבם של יותר מ-5.6 מיליון שלא נדבקו וגם מול 5.8 מיליון אנשים שקיבלו טיפול רפואי במשך שנה וחצי לפני שפרצה המגיפה.
אוכלוסיית המחקר כללה חולים שלא אובחנו כסובלים מבעיות נפשיות במשך שנתיים לפחות, לפני ההידבקות, והחוקרים התמקדו באבחונים פסיכיאטריים ובטיפולים שניתנו רק לאחר שחלו בקורונה.
המחקר הראה כי הסיכון של מחלימי הקורונה לפתח בעיות נפשיות היה גבוה בעשרות אחוזים בהשוואה לקבוצת הביקורת: הסיכון לדיכאון גבוה ב-39%, הסיכון לחרדה גבוה ב-35%, הסיכון לסטרס גבוה וקשיי הסתגלות ב-38% והסיכון להפרעת שינה גבוה ב-41%. בנוסף, המחקר קבע שלמחלימי קורונה סיכון גבוה ב-55% להזדקק לתרופות נגד דיכאון וב-65% לתרופות נגד חרדה.
לאחרונה מצטברות ראיות ממקומות שונים בעולם כי הסתמנה עלייה ברורה באבחון בעיות נפשיות בחודשים הראשונים אחרי מחלת הקורונה. הנתונים החדשים מאששים מחקר קודם משנת 2021 שהובל בידי ד"ר פול הריסון מאוניברסיטת אוקספורד, המחזק את ההנחה ש"יש משהו בנגיף הקורונה והמחלה שהוא מחולל שבגללו החולים מועדים יותר ללקות בבעיות נפשיות שכיחות".
החוקר הראשי במחקר החדש, ד"ר זיאד אל-עלי מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, אמר כי מומחים רבים טוענים שהאשפוז הוא אחד הגורמים לבעיות הנפשיות והוסיף: "לחולי קורונה שלא הזדקקו לאשפוז היה סיכון נמוך לפתח בעיה נפשית, אבל גם הוא די משמעותי".
הצוות שלו גם השווה את שיעורי אבחון הבעיות הנפשיות בקרב חולי קורונה שהתאשפזו לבין מאושפזים מסיבות רפואיות אחרות. הממצאים הראו כי הסיכון לחולי קורונה היה גבוה יותר גם בהשוואה לחולי סרטן, חולים במחלות לב ואחרים. אחת ההפתעות שנתגלו: הרבה חולים היו עם תסמינים פסיכיאטריים, ללא היסטוריה רפואית קודמת.
כאמור, החוקרים שאבו את הנתונים מהתיקים הרפואיים של יותר מ-153 אלף בגירים, שהתגלו כחיוביים לנגיף מ-1 במארס 2000 עד 5 בינואר 2021, ונותרו בחיים במשך לפחות 30 יום. הגיל הממוצע שלהם היה 63. החוקרים עקבו אחרי מצבם עד 30 בנובמבר 2021.
עתה מתכונן הצוות של אל-עלי לבדוק האם החיסונים חוללו שינויים בתסמיני הבריאות הנפשית של הנבדקים וכן בבעיות רפואיות אחרות.
בין הסיבות האפשריות לעלייה בשיעורי האבחון של הפרעות נפשיות שאותן מונים החוקרים העוסקים בסוגיה זאת: תסמיני בריאות הנפש כנראה הושפעו באותה מידה מגורמים ביולוגיים ומלחצים פסיכולוגיים הקשורים למחלת הקורונה. לא מן הנמנע שעם פרוץ המגיפה והתארכותה, רוב בני האדם חוו צורה כלשהי של מצוקה רגשית, לחצים הקשורים לבריאות הנפש או בעיות שינה, אולם אלה שחלו סבלו הרבה יותר.
החוקרים כתבו במסקנות עבודתם: "ייתכן שיהיה מי שישתמש בממצאים הללו כדי לטעון שלונג קוביד היא לא יותר מתופעה פסיכוסומטית או נובעת ממחלה נפש. אולם, מחלות נפש הן רק בעיה ארוכת טווח אחת שאותה גורמת הקורונה. לכן, יש לחשוב מחדש על נגיף הקורונה: הוא לא רק נגיף נשימתי אלא נגיף מערכתי, כלומר עלול להזיק כמעט לכל מערכת הגוף, כולל בבריאות הנפש".