חבר לבידוד: רובוט חברתי מפיג כאב וגורם לתחושת אושר

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע מצאו שמגע קצר בין אדם לרובוט פרוותי דמוי כלב ים הפחיתו את רמות הכאב והאוקסיטוצין והגבירו את אושרם אצל מטופלים.

במספר מחקרים קודמים נמצא שמגע בינאישי עם אדם אחר מחזק את מצב הרוח ומפחית כאב. אך מה קורה כאשר מגע רגיל בין אדם לאדם איננו אפשרי, כפי שקורה עתה לאוכלוסיות שבסיכון בעיצומה של מגיפת הקורונה? האם "רובוט חברתי" פרוותי יכול לגרום לאפקט דומה?

צוות המחקר בראשות ד"ר שלי לוי-צדק מהמחלקה לפיזיותרפיה יצא לברר זאת במחקרן החדש שממצאיו פורסמו ב-Scientific Reports.

הרובוט החברתי, בדמות כלב ים לבן ופרוותי, מיוצר ביפן. הוא משמיע קולות דומים לאלה שמשמיע כלב ים ומזיז את ראשו וכפותיו בתגובה למגע ולדיבור עימו.

ד"ר לוי-צדק וצוותה גילו שאינטראקציה חד פעמית עם אותו רובוט, שארכה פחות משעה, שיפרה את מצב הרוח והפחיתה כאבים קלים וחמורים. כאשר המשתתפים בניסוי נגעו בו הם חוו הפחתת כאב גדולה יותר מכפי שהיה כשהרובוט רק נכח איתם בחדר.

למרבה ההפתעה, דיווחו החוקרות, נתגלה גם שרמות נמוכות יותר של אוקסיטוצין נמדדו אצל המשתתפים שהיו באינטראקציה עם הרובוט בהשוואה לקבוצת הביקורת שלא פגשה אותו כלל.

רמות גבוהות של אוקסיטוצין, המכונה לעתים "הורמון האהבה", נמדדות אצל אמהות הנמצאות בקירבה עם ילדיהן ובין בני זוג מאוהבים, לכן הממצא של רמה נמוכה יותר של אוקסיטוצין הוא מפתיע. עם זאת, מחקרים חדשים יותר הראו שמחוץ ליחסים קרובים, ייצור אוקסיטוצין מעיד על מתח ולכן הפחתה יכולה להעיד על רוגע והרפיה.

בניסוי השתתפו 83 צעירים בריאים. במסגרתו יצרו החוקרים תחושת כאב באמצעות חום נקודתי לעור הזרוע ומדדו את תחושת הכאב בתגובה לטמפרטורה מסוימת. החוקרים בדקו איך תחושת הכאב משתנה אם משתתפי הניסוי נוגעים ברובוט, אם הוא רק נוכח לידם או שאינו נוכח כלל.

הניסוי בוצע על ידי ד"ר נירית גבע, פיזיותרפיסטית מומחית בתחום הכאב ממעבדתה של ד"ר לוי-צדק. למחקר שותפה ד"ר פלורינה יוספובסקי מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון.

ד"ר לוי-צדק: "ממצאים אלה מציעים אסטרטגיות חדשות לטיפול בכאב ולשיפור הרווחה האישית, הנחוצים במיוחד בזמן הזה, כאשר ריחוק חברתי הוא גורם מכריע בבריאות הציבור ויש פחות הזדמנויות למגע אנושי".

המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע, האגודה הישראלית לכאב, קרן הלמסלי באמצעות יוזמת ABC לרובוטיקה, קרן מרקוס באוניברסיטת בן גוריון, קרן Rosetrees, קרן משפחת Borten והקרן המאוחדת נגד הזדקנות (CAAF). כמו כן, ניתנה תמיכה כספית מהאיחוד האירופאי במסגרת תכנית המחקר והחדשנות על שם מארי סקלודובסקה-קירי.