• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
קורונה בישראל

מומחים לבריאות הציבור דורשים הבהרות ושקיפות בניהול משבר הקורונה

הקלות בסגר לצעירים, סוגיית בידוד ומיגון הצוותים הרפואיים, דרכי אומדן התחלואה והטיפול בתחלואה נלווית - רופאים וחוקרים מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית דורשים הבהרות על ניהול משבר הקורונה

קורונה בישראל. צילום יונתן סינדל/ פלאש 90

רופאים, רופאות וחוקרים בסגל בית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה, הפנו הבוקר (ג') מכתב גלוי למקבלי ההחלטות – קרי: השרים והנהלת משרד הבריאות – ובו דרישה לקבל הבהרות שונות בהקשר לניהול משבר הקורונה.

במכתב הגלוי מעלים מחבריו תהיות בנושאים שונים, קוראים להרחיב את מעגל ההתייעצויות המקצועיות  ומעל לכל תובעים לשתף את הציבור באופן שקוף בכל הנוגע לאיסוף הנתונים על היקף התחלואה וגם הבהרה באיזה אופן יעשה שימוש במידע זה. "סייעו לצוותים הרפואיים ולציבור להתמודד עם אי הוודאות על ידי שקיפות והעברת מסרים ברורים, המבוססים על נתונים ולא על פחד", הדגישו מחברי המכתב.

וכך נאמר בו: "אנו חברי וחברות סגל בית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים, רופאים, רופאות, חוקרות וחוקרים, מחזקים את ידי כל אלה האמונים על בריאות הציבור בימים קשים אלה. אנו מודעים לאחריות העצומה המוטלת על כתפיכם ועל הקושי שבקבלת החלטות הרות גורל על בסיס יומיומי.

"אנו מביעים את תמיכתנו המקצועית בהנחיות לריחוק פיזי וקוראים לציבור לציית להנחיות אלו. צעדים אלה זוכים לתמיכתם של כלל המומחים העולמיים בתחום האפידמיולוגיה של מחלות מידבקות, הסוברים כי צעדים קיצוניים של ריחוק פיזי, כשלב ראשוני, הכרחיים להתמודדות עם המגיפה והשלכותיה האפשריות. עם זאת, לא ניתן להקל ראש בכך שהצעדים שננקטו הם קיצוניים ובעלי השלכות נרחבות, חברתיות, כלכליות ובריאותיות, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק".

בשעה שאזרחי המדינה מתבקשים ואף מצווים להישמע להנחיות של הרשויות, מציינים הכותבים, "חובתם של הקברניטים לנהוג שקיפות באשר לשיקולים העומדים בבסיס הנחיות אלו ולשתף את הציבור בצפי ובתכניות העתידיות.

"לתפיסתנו, בהתמודדות עם מגיפת הקורונה ובשונה ממצב מלחמה, יש חשיבות מיוחדת להרחבת מעגל ההתייעצויות המקצועיות ולשיתוף הציבור בתהליך קבלת ההחלטות ובאסטרטגיה הננקטת".

על מנת לנהל את המשבר הנוכח באופן ספציפי, דורשים הכותבים הבהרות באשר למספר סוגיות מפתח. הראשונה, ההשפעה החזויה של דרגות שונות של סגירת המשק על היקף התחלואה ב-19-COVID - מהו האומדן לעלייה בקצב התחלואה העומד בבסיס השיקולים להשבתה חלקית או כללית של המשק? האם נלקחו בחשבון מודלים שונים הבוחנים משכי סגר שונים וסגר המכוון רק לאוכלוסיה שבסיכון שיאפשר חזרה של המשק לתפקוד וצמצום הנזק הכלכלי-חברתי?

"ברור", הם כותבים, "שאנו רואים בימים אלה עלייה במספר החולים, אך עלייה זו מוסברת בחלקה בהגדלת מספר הבדיקות ובחולים אשר נדבקו בארצות אחרות, בעיקר ארה"ב". לדבריהם, חסר פרסום של מדדי התחלואה ממרפאות לניטור התפרצויות "מרפאות זקיף", והתפלגות התחלואה לפי שילוב של חומרה וגיל.

עוד סוגיה היא אומדן היקף ההדבקה באוכלוסיה הכללית - "מהתרשמות בלבד נראה שישנם מוקדי תחלואה ותמותה היוצרים צבירים, clusters. האם קיימת תכנית לביצוע סקר אוכלוסייתי לבדיקת נשאות ולבחינת תגובה חיסונית?". בשיטה זאת, מציינים הכותבים, עבדו בסינגפור ובטייוואן בהצלחה גבוהה ותכנית כזו יכולה לסייע בגיבוש מדיניות של הסגרים ממוקדים. כמו כן, הם מבקשים לשקול הקלה על הסגרים לאנשים צעירים ובריאים, במידה שהיא אפשרית, "שכן היא צפויה להיות בעלת השפעה בריאותית מיטיבה. אנו יודעים היטב שלאבטלה, למשל, ישנן השלכות בריאותיות מזיקות על גילאי הביניים, כולל עלייה משמעותית בתמותה הכללית".

עוד הם מציינים כי "ברור מאליו שלא ניתן יהיה להמשיך בהסגר ללא הגבלת זמן וכן שלאחר הסרת הסגר צפוי גל הדבקה חדש. לכן, הקמת מערך בדיקות נרחב יכול לסייע בהתמודדות עם האתגר הזה".

נושא נוסף הוא יכולת מערכת הבריאות להתמודד עם היקף התחלואה. "בהינתן שתאוריית השטחת העקומה מתבססת על העיקרון שהפחתת קצב התחלואה תפחית את העומס על מיטות טיפול נמרץ, האם מספר החולים הקשים יכול לשמש כאומדן טוב יותר ממספר הנדבקים להערכת העלייה בהיקף התחלואה?" הם שואלים. "האם שיעור החולים הקשים כיום תואם את התחזיות לאלפי חולים מונשמים המושמעות מדי פעם על ידי בכירים? מהי יכולת הספיקה של מערכת הבריאות מבחינת מיטות בטיפול נמרץ ומכונות הנשמה ומהי ההיערכות להגדלת יכולת זו? האם מספר זה יכול לשרת את מקבלי ההחלטות כשבאים לשקול החמרת צעדים?".

ביקורת נוספת שמועלית היא לגבי בידוד ומיגון צוותי הרפואה, בדגש על כך שצוותי הרפואה בבתי החולים ובקהילה חשים שהמיגון הקיים איננו מספק: "עד כה נראה שצוותי הרפואה שבמחלקתם או במרפאתם היה חולה מוכח, הוצאו לבידוד של שבועיים. באופן עקרוני נראה שמדיניות כזו עלולה להוציא את מערכת הבריאות מכלל פעולה. האם נשקלה מדיניות חלופית של מיגון איכותי לצוותי הרפואה וסקרים בקרב צוותי רפואה במקום בידוד?".

לבסוף הם מביעים את דאגתם מנושא התחלואה הנלווית וכך כותבים הרופאים והחוקרים בסגל בית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה: "מבלי להפחית מהאיום הפוטנציאלי של נגיף הקורונה, אנו מודאגים מתחלואה נלווית ומהמחירים הנובעים מהתמקדות באיום אחד בלבד, ובהמלצות אשר אינן מיטיבות עם הבריאות לטווח הארוך. אנו מבקשים שיועבר מסר ברור לציבור, שעליו להקפיד על ביצוע פעילות גופנית באופן סדיר ולשקול לאפשר יציאה מהבית של למעלה מעשר דקות לצורך ביצוע פעילות גופנית בלבד.

"אנו מבקשים שתדגישו לציבור את חשיבות הפנייה לטיפול רפואי אם יש תסמינים הדורשים התייחסות רפואית מיידית, כמו תסמיני שבץ או אוטם בשריר הלב, ושאנשים ימשיכו לבצע פעולות רפואיות שגרתיות, בזמן, כמו מתן חיסונים וביצוע בדיקות סקירה למחלות קשות.

"אין לדעת כמה זמן יימשך המשבר ואי ביצוע פעולות רפואיות חיוניות יכול לעלות בחיים נוספים. לבסוף, אנו רואים חשיבות גבוהה דווקא בימים אלה לניטור מתמיד של תחלואה דמוית-שפעת כמו גם תחלואה נלווית, טראומה, תמותה ועוד, ולצורך כך יש להפעיל לאלתר את הרשמים הלאומיים שפעולתם הושבתה. לא נוכל להסיק מסקנות על מדיניות ההסגר ללא נתונים אלה.

"אנו נשמח לרתום את הידע והניסיון המשמעותיים של סגל בית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה לחשיבה משותפת ולבחינת החלופות. אז אנא שתפו את כולנו, כיצד המערכת נערכת לאיסוף הנתונים שיסייע לקבלת ההחלטות ובאיזה אופן יעשה שימוש במידע זה. סייעו לצוותים הרפואיים ולציבור להתמודד עם אי הוודאות על ידי שקיפות והעברת מסרים ברורים, המבוססים על נתונים ולא על פחד. רק כך נוכל לנצח את הקורונה – יחד".

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  סגר,  בידוד,  צוותים רפואיים,  בריאות הציבור,  קורונה,  מגיפת הקורונה,  חדשות
תגובות