• יו"ר החברה: ד"ר עידו לוריא
  • מזכ"ל: ד"ר אילן טל
  • גזברית: ד"ר אנג'לה דרניקוב
  • חברי ועד: פרופ' חגי חרמש
  • ד"ר מיכל רפפורט
  • ד"ר סעיד מוחמד מוסא
חדשות

מחקר מקיף בארה"ב ממליץ על שיחות עם חולי סכיזופרניה, במקום כדורים (ראו הבהרה)

המחקר, שמומן על ידי הממשל האמריקאי, מצא כי מצבם של חולי סכיזופרניה שקיבלו מינון נמוך של תרופות אנטי-פסיכוטיות, לצד Talk Therapy והדרכה למשפחות, השתפר בצורה טובה יותר מאשר למי שקיבלו את הטיפול התרופתי המומלץ כיום

(ראו הבהרה בתחתית העמוד)

ה"ניו יורק טיימס" מדווח הבוקר (יום ג'), על תוצאות מחקר חדש שהוגדר כ"אבן דרך" בפסיכיאטריה, שמראה כי מינון נמוך יותר מהמקובל של תרופות אנטי-פסיכוטיות לחולי סכיזופרניה, לצד דגש רב יותר על שיחות אישיות (Talk Therapy) ותמיכה מקצועית למשפחות החולים, משיגים תוצאות טובות יותר, בהשוואה לטיפול המומלץ כיום.

לפי המחקר, שמומן על ידי הממשל האמריקאי, תוצאות טובות יותר מושגות כבר בשנתיים הראשונות של הטיפול המשולב, בהשוואה לטיפול בחולי סכיזופרניה שמתמקד רק בתרופות רבות עוצמה כנגד מחשבות שווא, "שמיעת קולות" והזיות. לתרופות אלה יש תופעות לוואי כמו עלייה ניכרת במשקל ורעדי גוף בעוצמה נמוכה.

יותר מ-2 מיליון אמריקאים שאובחנו כחולי סכיזופרניה מטופלים כיום בעיקר בתרופות

על תוצאות המחקר דיווח שלשום כתב העת The American Journal of Psychiatry. הוא מתפרסם בדיוק כאשר בקונגרס האמריקני מתנהל ויכוח בנוגע לרפורמה בבריאות הנפש במדינה. יותר מ-2 מיליון אמריקאים שאובחנו כחולי סכיזופרניה מטופלים כיום בעיקר בתרופות.

לפי הדיווח, ממצאי המחקר, הנרחב ביותר שנעשה בארה"ב בנושא הזה, אמורים לסייע בבניית סטנדרט טיפולי חדש לאפיזודות פסיכוטיות ראשונות. כאשר סכיזופרניה מופיעה, בעיקר אצל אנשים בתחילת שנות ה-20 שלהם, הם נעשים חשדניים ומפוחדים. פער הזמן הממוצע שבין הופעת אפיזודה ראשונה ועד שהחולה מקבל את הטיפול הרפואי עומד כיום ברוב המקרים על כשנה.

הגישה ההוליסטית-יותר לטיפול בסכיזופרניה מקובלת כבר באוסטרליה, במדינות סקנדינביה, וגם במדינות אחרות, והיא אכן הראתה שיפור במצב החולים. במחקר שנעשה בארה"ב התברר, כי כמעט 75% מהחולים שנרשמו להם תרופות אנטי-פסיכוטיות לסכיזופרניה מפסיקים לקחת אותן, עקב תופעות הלוואי הקשות, בתוך שנה וחצי ממועד האבחון.

לדיווח המלא לחצו כאן

הבהרה: ה"ניו יורק טיימס" פירסם הודעת תיקון בנוגע לידיעה זו, בה נכתב כי תוצאות המחקר עדיין לא פורסמו במלואן, וכי המינון שקיבלו החולים במסגרת הגישה החלופית אינו ברור, ולא ידוע אם הוא נמוך יותר, ועד כמה. להודעת התיקון המלאה לחצו כאן, או ראו בתגובות לכתבה זו.

נושאים קשורים:  חדשות,  סכיזופרניה,  טיפול תרופתי,  Talk Therapy,  ארה"ב,  אפיזודה פסיכוטית
תגובות

Correction: October 23, 2015
An article on Tuesday about a study of the treatment of first-episode schizophrenia referred incorrectly to the conclusions of the study. Though it studied a program intended to reduce medication dosages, the researchers do not yet know for sure if dosages were lowered or by how much. Therefore, the study did not conclude “that schizophrenia patients who received smaller doses of antipsychotic medication and a bigger emphasis on one-on-one talk therapy and family support made greater strides in recovery.” (The study did conclude that the alternative treatment program as a whole led to better outcomes.) The article also erroneously attributed a statement to Dr. Robert K. Heinssen, who oversaw the research. It was scientists familiar with the project — not Dr. Heinssen — who said that the study’s original proposal, calling for two nearly identical trials, was changed in part because of recruiting problems. (Dr. Heinssen said that one trial was redirected, but did not say why.) And because of an editing error, the article misidentified the institution where Dr. Heinssen is director of services and intervention research. It the National Institute of Mental Health, not the Centers for Medicare & Medicaid.

30.10.2015, 10:51

כמו תמיד, מה שמתפרסם בתקשורת מתחלק לשתי קטגוריות:
חלק ממש לא נכון, וכל השאר הוא הגזמות.

12.11.2015, 19:14

בעיני לא רלוונטית מידת ההפחתה של מינון התרופות, אלא בעיקר שיפור במדדי איכות חיים אצל חולי סכיזופרניה, נושא שעדיין לא נחקר דיו ולא הוטמע בפסיכיאטריה.
האם לא נכון לקבוע שאצל חולי סכרת, למשל, טבעי לדבר על איכות חיים בהקשר הרפואי של המחלה, אך בסכיזופרניה ודומותיה הנושא לכל היותר הוא נחלתם של "עובדות סוציאליות" ..רבים מהרופאים מתעלמים מהמודל הביו פסיכו סוציאלי ומתמקדים ב"איזון קליני", שמשמעותו לעיתים הרדמת החולה ומניעת "פגיע(ו)תו".
בלי קשר למתודלוגיה של המחקר המדובר, אין ספק שיש לעודד מחקרים בכיוון זה גם בישראל, על אף אי כלכליותם לחברות התרופות.